ובזה אמרתי דבר נחמד לישב קושית מהר"א ששון סי' קפ"ח ובש"ך שם רמזו בקיצור דלפי דברי הב"י דבכה"ג דאין לו בנים אמרינן דירושה יש לה הפסק א"כ מה פריך הש"ס בב"ב דף קכ"ט ת"ש נכסי לך ואחריך ירש פלוני ואחרי אחריך ירש פלוני מת ראשון קנה שני מת שני קנה שלישי ואם מת השני בחיי ראשון יחזרו הנכסים לראשון והא הכא דכשני שדות ושני בני אדם דמי וכ"ת בראוי ליורשו והא שלח ר"א וכו' דאם היו ראוי ליורשו לא אמר כלום ומה קושיא לשני כגון דלא היו לשני בנים דבכה"ג קנה שלישי והוא תימה גדולה ולפמ"ש א"ש דשם דבהס"ד דלא מועיל מה שאמר לשון מתנה לראשון שיהיו גם להשני ומוקי בראוי ליורשו שפיר מקשה הא ירושה אין לה הפסק דל"ש לומר דאין לו בנים דסוף סוף שייך הירושה לאחי האב וכדומה וא"ל דזה בא מכח האב וכמ"ש הב"י דז"א דכבר כתבתי דכל הטעם משום דהם זכו במתנת שכ"מ וכאן דאמר בלשון ירושה ולא מועיל הלשון מתנה א"כ ל"ש מתנת שכ"מ ומצוה לקדה"מ לא שייך בזה וא"כ שוב ירושה אין לה הפסק וז"ב מאד מאד.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ז (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.