ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה מפכ"ב ממכירה דכת' הרמב"ם סתם שיקנה לו גוף הבית לדור בו דשם כיון שמקנה לו גוף הבית לדור בו הו"ל דבר קצוב וגם הרי כת' כמו שיתבאר וכוון למה שנתבאר בפ"י מזכייה דבעינן זמן מוגבל ועיין בשער אפרים שם שמיישב כל קושיותיו ואכ"מ להאריך ובלא"ה אפשר לומר דבפכ"ב ממכירה מיירי באופן דל"ש דבר שא"ק וכגון שנותן בעבור דבר מה דדעת הבני שמואל דאגב זוזי גמר ומשעבד נפשיה ועמלמ"ל פי"א ממכירה וא"כ שם דמיירי במכירה א"כ ל"ש דבר שא"ק משא"כ בשכ"מ דנותן במתנה שייך דבר שא"ק ובזה הנה מקום אתי ליישב סברת מהר"ם די בוטין כמ"ש דבשכ"מ דבריו קיימין אף בדבר שא"ק משום דבשכ"מ ל"ש לומר דגמר ומקנה דהא בעת מותו הוא נותן ומסתמא כשנותן בשביל שיש לו קורת רוח מזה האיש הו"ל כמקבל דבר עבורו ובכ"ז צ"ע דבריו ובתשובה הארכתי בביאור דברי רבינו בענין דבר שא"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.