ובזה נראה להבין דברי רבינו שבתחילת דבריו שם שאמר שאין אדם מקנה דבר שאין בו ממש לא סתם רבינו דאם אמר השכ"מ כן חייבין בניו לקיים ואלו לענין דשלב"ל מחלק רבינו דחייבין בניו וכבר דקדק כן המהריב"ל ח"א כלל י"א סי' נ"ה ולא מצא מענה ולפמ"ש א"ש דכיון דאינו רק מתורת נדר וכבר נודע דנדר אינו חל על דבר שאין בו ממש ועיין בטוש"ע יו"ד סי' רי"ג וא"כ בדבר שאין בו ממש אינו חייב מתורת נדר וא"כ גם בניו של השכ"מ אינן חייבים לקיים דהא הם לא נדרו כקושיות הכ"מ ודברי רבינו נכונים ומדוקדקים ובתשובה אחת תמצא שהארכתי הרבה לישב כל דברי רבינו שלא יסתור דבריו ממ"ש פכ"ב ממכירה אבל מ"ש כאן ראה זה דבר חדש מצאתי אחר ימים רבים במחנה אפרים הלכות זכייה ומתנה סי' למ"ד שהביא דברי המהריב"ל והקשה מהא דאמרו עד שיאמר יתנו בית זה לפלוני ולמה לא אמר תנו בית זה ות"ל דאף בתנו לבד ג"כ מצוה ונדחק דמיירי שאמר לעדים תנו והוא דוחק גדול אבל באמת אין משם קושיא דכל שאמר תנו הוצרך לומר מה יתנו ואמר בית זה אבל מה שהקשיתי קשה וצלע"ג ועיין בט"ז סי' רי"ב בחו"מ שהקשה על הרמ"ה דכת' בסי' רנ"ג דיאכל פירות דקל מהני בשכ"מ והקשה הט"ז הא הו"ל דבר שאין בו ממש ולפמ"ש המהריב"ל בשכ"מ מועיל משום מצוה לקיים דברי המת ועיין בריב"ש סי' ר"ז שהאריך בענין מלקדה"מ ע"ש שלא הזכיר דברי הר"ן פ"ק דגיטין בענין מלקדה"מ שהסכים לרמב"ן אחר כמה שנים ראיתי בריב"ש שם ומזכיר דברי הרמב"ן וראיתי לאא"ז בעל שער אפרים סי' קל"ג שהאריך בענין זה והביא דברי רבינו בפ"י מזכייה ומתנה הלכה ט"ו שכת' שכ"מ שאמר ידור פלוני בבית זה יאכל פלוני פירות דקל זה לא אמר כלום שלא הקנה לו דבר שיש בו ממש וכו' אבל אם אמר תנו בית זה לפלוני כדי שידור בו עד זמן פלוני או תנו דקל זה לפלוני כדי שיאכל פירותיו דבריו קיימים וע"ז תמה דדבריו סותרין דברישא משמע דדוקא בשביל דהוה תרתי לריעותא שלא קצב זמן וגם אמר ידור ובסיפא כתב דוקא בשביל דאמר בזמן קצוב דידור פלוני עד הזמן ההוא ולפע"ד נראה דבאמת צריך להבין איך מועיל באומר תנו לו בית זה לדור הא הו"ל דבר שאינו קצוב ול"מ אף במתנת שכ"מ ועיין מלמ"ל פ"ח מזכייה ה"ב שחולק על מהר"ם די בוטין וצ"ל דבאמת לא מקרי דבר שא"ק דמקנה לו כל הבית לדור בו וא"כ הרי מקנה לו גוף הבית כלו ול"מ דבר שא"ק ולפ"ז כאן שאמר תנו בית זה כדי שידור בו דמשמע דאינו נותן לו גוף הבית רק כדי שידור בו שוב צריך לומר זמן מוגבל ובזה ניחא מה שהקשה דלמה לא נתן בדקל גבול ולפמ"ש א"ש דגוף הדקל הו"ל דבר קצוב וכמ"ש הבעה"ת לישב להרמב"ם מהך דמה שתעלה מצודתי.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ז (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
