אחר שנים רבות בשנת תרי"ב למדתי עם בני ישיבתי הלכות בהמ"ז בעיון ובהגיע לסי' קצ"ט נזכרתי שכתבתי בענין זה והנה מ"ש למעלה דרש"י קאי לנשים עם אנשים דבזה ל"ש משום פריצותא הנה אמת נכון הדבר דלהר"ן כל שאין צירופן ניכר כגון דאיכא יותר מג' אנשים ל"ש משום פריצותא אבל התר"י הביא בשם רש"י דס"ל דנשים אין מצטרפות לזימון אפי' עם בעליהן מפני שאין חברותן נאה והב"י כ' דאפי' עם ג' אנשים אינן מצטרפות דאין חברותן נאה הן אמת דאני בעניי לא ראיתי כן בשום מקום ברש"י ובברכות ד' מ"ה ע"ב פירש"י דאין מזמנין משום פריצותא שאין קביעותם נאה משום פריצותא בין דנשים בין דמשכב זכר עבדים בקטנים אלמא דוקא נשים עם עבדים וקטנים שייך פריצותא אבל נשים עם בעליהם ועבדים ב"ב מה"ת לחוש לפריצותא ואף אם אנשים אחרים כל שבעליהן עמהן לא חיישינן לפריצותא דבעליהן עמהן וגם האנשים בחזקת קדושים וכשרים ודוקא נשים עם עבדים וקטנים חיישינן כיון דנשים דעתן קלות שמא יתפתו לעבדים דפריצי בעריות והקטנים לאו בני דיעה הן אבל מה"ת לחוש לפריצות של נשים עם אנשים וע"כ נראה לי ברור דאף שעדותן של התר"י נאמנה אבל רש"י בערכין יש לומר דס"ל דבזה לא שייך פריצות רק משום דאינן שוות בהנוסח וחדא מינייהו באחריתא אמרו רש"י אחר שכתבתי זאת ראיתי בחידושי תוס' לרגמ"ה שנדפס סוף מס' ערכין שם שהגיהו על דברי רש"י שהביאו התוס' ד"ה מזמנת וז"ל ובשלשה שאכלו אמר משום פריצותא אין הנשים מצטרפות לאנשים לזימון הנה הרגישו בהקושיא הנ"ל על רש"י והנלפע"ד כתבתי ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
