שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ה (ב׳)

והנה עוד אמרו שם הכל מצטרפין לזימון לאתויי מאי לאתויי קטן יודע למי מברכין דאמר ר"נ יודע למי מברכין מזמנין עליו וכתבו התוס' דמ"מ לית הלכתא כותי' אלא עד שיביא שתי שערות. והנה באמת בברכות מ"ח אמרו דקטן הפורח מזמנין עליו ופירש"י שהביא סימנים ולא בא לכלל שנים והתוס' הקשו ע"ז דא"כ היינו הביא שתי שערות ולכאורה הי' נ"ל דלפי מה דקיי"ל בטוש"ע אהע"ז סי' קנ"ה סי"ד דאם הביא שני שערות בעודו בתוך שנת י"ב ועודם עליו בעת שנעשה י"ג חשיבי כשומא בעלמא וא"כ קמ"ל דאין מדקדקין בקטן דהיינו שאף שהביא ב' שערות בעודו קטן מ"מ כשנעשה בן י"ג לא מחזקינן לשומא בעודם עליו וגם לפירוש התוס' מוכרח לומר כן דהא באינם גדולים עד כדי לכוף ראשם לעיקרם הוה קטן עדיין וגם מהראוי לומר שומא נינהו דממנ"פ למ"ד דסגי בשיעור הקטן שוב הוה כהביא סימנים בקטנותו ואמרינן שומא נינהו ולמ"ד דגדול הוא באותן הסימנים ממנ"פ שוב הוא קטן ומה מועיל וע"כ צ"ל כיון דכאן עיקר תלוי ביודע למי מברכין ורק דבעי מ"מ שלא יהי' קטן לגמרי כל שהביא שתי שערות סגי ועיין בב"י סי' קצ"ט שכתב ג"כ דאין להחזיק בסי' דשתי שערות בקטנותו דהוה שומא בעלמא והיינו דבעינן לפי המסקנא יודע למי מברכין ושתי שערות כמשפטן אבל בהס"ד שפיר י"ל דכל שהוא קטן פורח מזמנין עליו דלא מחזיקין לענין זה בשומא דניהו דלא הוה שערות לענין סי' גדלות אבל להצטרף לזימון הוה גדול ובפרט בזה דסגי ביודע למי מברכין והרי עכ"פ זה מורה שהתחיל להתגדל ולהיות לאיש וז"ב ופשוט ובאמת שזה תימה איך הניחו דברי הש"ס דילן ונקטו כהירושלמי ומ"ש הב"י דפירשו דיודע למי מברכין לחוד לא מועיל רק בשתי שערות מלבד שהוא דחוק אף גם בערכין כאן משמע שיודע למי מברכין בלחוד סגי אף שהוא קטן וצ"ע בזה ועיין בפ"י ומגן גבורים אחר שכתבתי זאת מצאתי בספר שיעורי רז"ה להרב הגאון החסיד מוהרז"ה ז"ל שהקשה על הך דקטן פורח דמה מועיל שיש לו סי' בקטנותו הא הוה שומא בעלמא והוא חידש שם דלפמ"ש הר"ח דיש לו שערות רק שאינן מגיעות כדי לכוף ראשן לעיקרן וא"כ יש לומר דע"כ לא אמרינן דשומא נינהו רק בשכבר באו לכלל שיעורן דהיינו כדי לכוף ראשן לעיקרן אבל בשלא הגיעו לשיעור זה י"ל דלאו שומא נינהו ע"ש ואני מתפלא דמה יענה לשיטת רש"י שפירש שהביא סימנים ולא הגיע לכלל שנים והא שומא נינהו וא"ל דגם הוא מיירי דלא הביא כמשפטן דמלבד דנזכר שהביא שתי שערות ומסתמא היינו כשיעור אף גם דהרי התוס' הקשו דהיינו שתי שערות דקתני בברייתא בהדיא וע"כ דמיירי שהביא שתי שערות כהלכתן וגם מה יענה ללשון הברייתא קטן שהביא שתי שערות וא"כ ע"כ דהוא עוד קטן בשנים ואפ"ה כשהביא שתי שערות מזמנין עליו ושתי שערות מסתמא ע"כ בשיעור הגדול של שתי שערות ואפ"ה לא אמרינן דשומא נינהו וע"כ דכאן לענין זימון הוה ס"ד דאף בכה"ג מצרפין וידעתי שיש לדחוק ולהשיב אבל בפשטות הענין נראה מבואר כמ"ש.