שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ה

בהיותינו לומדים אני וגיסי הרב הגאון מס' ערכין בהגיענו שם בדף גימ"ל בהא דהכל חייבין בזימון לאתויי נשים ועבדים דתניא נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנים לעצמם ופירש"י שלש נשים וכן שלשה עבדים אבל אין שני נשים או שני עבדים מצטרפין עם אנשים לפי שיש באנשים מה שאין בנשים ועבדים שאין הנשים אומרות ברית ואין העבדים אומרים על נחלתינו ושאל גיסי הרב הגאון דבש"ס בברכות ד' מ"ה אמרו הטעם משום פריצותא וגם מ"ש רש"י דנשים אינן בני ברית רש"י בברכות דף כ' לא כתב הטעם הנ"ל והשבתי דנ"ל ברור דהא דאמרו משום פריצותא הוא דוקא בחבורת נשים עם עבדים דכיון דהם דעתן קלות וגם עבדים זילי ודעתם קלות ועש"ך ונקה"כ ריש הלכות שחיטה ולכך אין חבורתם נאה אבל נשים עם אנשים או עבדים עם אנשים לא שייך פריצותא ובמסיבה איש עם ב"ב הם יושבים עם נשותיהם ועבדיהם ואיך שייך פריצותא ח"ו וע"ז כתב רש"י דלכך לא יצטרפו נשים או עבדים עם אנשים משום שאינן בברית וארץ ואיך יצטרפו עמהם ומידי דהוה בשזה אוכל חלב וזה בשר דא"י להצטרף וז"ב ולכך לא פירש"י גבי נשים בבהמ"ז מן התורה הטעם משום ברית דפשיטא דברית אינו רק נוסח הלשון ולא מעכב עד שיאמר שבשביל זה היא דרבנן אבל לענין צירוף לזימון שפיר א"י להצטרף וז"ב כשמש ושוב עיינתי בטוש"ע סי' קצ"ט ס"ו ולפע"ד שכוונתי לאמת דבש"ע לא אסר משום פריצותא רק נשים ועבדים וקטנים כל אותן שאין בני דיעה שלימה ועמ"א ס"ק ד' הא עם אנשים מצטרפין ורש"י דאוסר הוא משום טעם אחר ובזה לא קי"ל כוותיה ובאמת צ"ע שלא הובא ביתה יוסף דברי רש"י אלו כלל וצ"ע כי לא ראיתי רק בהעברה בעלמא ומצאתי בצל"ח בברכות בדף מ"ו ע"א ד"ה הוא דאמר כריב"ל העיר בזה על דברת רש"י ע"ש.