שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ד (ב׳)

ובזה מבואר דברי התוס' בזבחים דף י"ח וביומא דף ע"א שדחו דברי רבינו אפרים דהא דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדים כתיב וכל בגדים סתם שנאמר בתורה צמר ופשתים והיא תימה דלרבינו אפרים גם קנבוס שאנו קורין קנבא הוא פשתים וא"כ הוא בכלל צמר ופשתים וע"כ דצמר ופשתים סתם כתיב ואין פשתים קנבוס בכלל וז"ב כשמש ובזה הן נסתר מחמתו גם מ"ש הצ"ק לחזק דברי הרבינו אפרים דהרי האנף מכחיש הקרקע ולפמ"ש א"ש דניהו דזהו מין פשתים מ"מ פשתים סתם אינו ואינו בכלל פשתים סתם שזה יש לו שם לווי וכדבר האמור ודו"ק וראיתי בתוס' ישנים ביומא שם שכתבו בשם רבינו אפרים שהי' אומר דקנבוס שבמשניות אינו אותו קנבוס שלנו דבפרק ב' דכלאים תנן שהוא עושה אחת לג' שנים ואותו שלנו עושה בכל שנה ושנה כמו פשתים ע"ש וכוונתו למ"ש פ"ב משנה ה' דקנבוס ולוף עושה לשלש שנים ובאמת הר"ש שם פ"ה משנה ח' פירש דהיינו קנבא בלע"ז דמתקיים בקרקע ג' שנים אבל הרמב"ם פ"ב שם פירש שהוא הנקרא בלשון ערב ברויא ובפ"ה שם פירש שנקרא קנב ובלע"ז קנבוש ומשמע דאינו זאת מה שמתקיים ג' שנים ועכ"פ יהי' איך שיהי' אינו נקרא פשתים סתם ויש לו שם לווי פשתים קנבוס ומותר ובגוף הענין של שם לווי ע' מה שנחלקו בזה אביי ורבא בסוכה דף י"ג ובחולין דף ע"ב וע' סוכה דף ל"ג ובשו"ת זקיני הח"ץ ז"ל ס' קס"א וע' במהרמב"ח בחדושיו לסוכה דף ל"ג שם ועמ"ש בשו"ת נודע ביהודה מהד"ת ס' קמ"ג חלק יו"ד ומ"ש בהגהותי לנו"ב דפוס לבוב ודו"ק וב"ה שזכיתי לקיים מנהג עולם שנהגו היתר בהאנף קנאפליס שכפי מ"ש למעלה הי' נראה אסור ולפמ"ש יש היתר גמור וכמ"ש ודו"ק. שוב אחר כך מצאתי בע"ז דף ע"ה ושל בצבוץ ופירש"י קנבוס וכן כתב ברש"י נדה דף ס"ה וע' ערוך ערך בץ ד' שפירש שהוא פשתן ע"ש ודו"ק.