שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ג

שלום וכו' אל כבוד ש"ב הרב הגאון החריף ובקי וכו' מו' יצחק שמעלקס נרו אבד"ק ברזאן והקרייז. מכתבו הגיעני והנה ע"ד הי"ש העושין בשנה הזאת מהדבש בריי המעורב עם הזבובים אשר בא יבא מארץ הזאת מארץ הגר וממדינת עסטרייך ויש חשש על החביתין שהם מי"ש חמץ והסוחרים פה לבוב הו' לפני ושלחתי סוחרים המבינים ונתברר שאין החביתין מי"ש שהחביתין מי"ש יש להם סימנים מהאמט כמה הם מחזיקים והחביתים שאין להם הסימנים אינם מי"ש ואמרתי שהחביתים שהם נכרים שהם מי"ש אסור לעשות מהדבש י"ש לפסח וע"ז בא מעלתו להיות שגם בברזאן עושין י"ש לפסח וראה ג"כ החביתין שניכרים שאינם מי"ש חמץ וע"ז כ' מעל' שאף אם לא ניכרים יש למצוא היתר והביא הפוסקים סימן קל"ה ביו"ד דכלי אינו בולע רק כדי קליפה ואף שהש"ך כ' דכבוש כמבושל וצריך ששים אם נכבש מעל"ע הלא זקני הח"צ סי' כ"א חולק בזה ואף דהנוב"י מהד"ת י"ד סי' י"ז כ' די"ש חריף בולע בכלו ע"ז מביא מע"ל דברי החת"ס סי' ק"ץ שמיקל בי"ש ג"כ ומטעם דאין כל יי"ש חמץ ויש מים הרבה וא"צ לשער רק נגד החמץ שבו וכמ"ש המחצית השקל סי' תנ"א סק"מ ע"ש הנה יפה דחה מעלתו דגם המים נעשים שכר ויפה כ' בזה אף שגם מהנוב"י מהד"ת יו"ד סי' כ"ח נראה כן אבל חלילה להקל בזה וכיוצא בזה כתבתי בהגהות ליו"ד הנדפס בלבוב דפוס מענקיס בטו"ז סי' צ"ח סקי"א בשם דו"ז הגאון מהר"ץ ז"ל מהלברשטאט דכל הקדירה נעשה כאלו כלו חלב עיי"ש ומ"ש מע"ל ע"ד הפמ"ג בפ"ג משער התערובות מדברי הר"נ בע"ז פ' השוכר עיין בהגהותי על פמ"ג מ"ש בזה באופן שזה ברור שגם המים נעשים שכר וצריך ששים נגד כלו ומ"ש מע"ל לצרף דעת הד"מ סי' תמ"ז באו"ח הובא במג"א שם ס"ק ט"ז דבהיתר לא אמרי' כבוש כמבושל הנה באמת בשערי חשובה להגאון ש"ב מהר"ז ז"ל חולק ע"ז דמאי נ"מ בין היתרא לאיסורא והקשה מהא דאמרו בשר בחלב חידוש הוא דאי תרו לי כולה יומא שרי והא בהיתר לא שייך כבוש ע"ש ובאמת יש לחלק דשם כיון דהיתר בהיתר הוא ורק התחברות של בשר בחלב אסרה תורה כמו בכלאים א"כ אף שרק שרו ביחד מה בכך שאין טעם גדול כ"כ כמו מבושל מ"מ התחברות מהראוי לאסור ובזה ישבתי קושית תוס' בחולין ק"ח על רש"י שפירש דהחידוש הוא דכל חד וחד שרי והקשה תוס' דהרי הש"ס דחי לה דכלאים נמי כן וכתבתי דבאמת זה החידוש הוא דכל חד בפ"ע שרי ואף בכלאים נמי כן הא אכתי הוי חידוש דאי תימא אמר דההתחברות ביחד אסור ע"ז אמר דחזינין דאי תרו לי' שרי אע"ג שנתחברו יחד וז"ב וא"כ לא קשה קושייתם ובלא"ה י"ל דהרי בחולין אמרו שם ש"מ טעם כעיקר דאורייתא דאי דרבנן מבשר בחלב מ"ט לא גמרינין דחידוש הוא אי חידוש הוא אף דליכא נ"ט נמי ומשני רבא דרך בישול אסרה תורה ולפי"ז שפיר אמרו דחידוש היא דאי תרו לי' מותר ואף דבהיתר לא אמרינין כבוש היינו מטעם דהוי' טעם קלוש ולא הוי כמבושל שיש בו נ"ט ממש ולפי"ז באמת בבשר בחלב מהראוי לאסור אף דליכא נ"ט רק דהתורה גילתה דדרך בישול אסרה תורה א"כ באמת חידוש הוא למה לא יאסור גם בטעם קלוש ובזה י"ל קושית תוס' בחולין שם ובפסחים מ"ד שם ודו"ק כי קצרתי.