שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קמ״ד (ב׳)

מה שהק' על שיטת הרז"ה דלר' אליעזר דהולכת הנאה מהני אף יין ביין אף דגוף האיסור הוא בעין ול"ד בפת ובירושלמי פ"ג דע"ז במשנה דנטל ממנה עצים אמרו שם מה אנן קיימין אם להיסק ד"ה מותר אם לעשן ד"ה אסור והיינו כפי' הפני משה דלעשן אינו נהנה מגוף העצים א"כ מבואר דהיכא דהאיסור בעין גם ר"א מודה דל"מ הולכת הנאה הנה לענ"ד ל"ק דשא"ה דלא יוכל להתבטל אבל יין ביין נתערב יפה ויוכל להתבטל ועיין מג"א לענין אפר באפר משא"כ לעשן דגוף העצים ל"ש בהו ביטול ומ"ש ע"ד הגאון בעל ברוך טעם שכ' דלהרמב"ם צ"ל כל הנשרפים אפרן אסור ובנשרפים דהקדש אפרן מותר וע"ז תמה דאדרבה בערלה מבואר דע"ג גחלים או גרפו מותר משום דעצי האיסור הלכו להם ומקלי קלי ואדרבה בהקדש אפרן אסור כדאמרן שם בהס"ד דאפר הקדש לעולם אסור והטעות יצא לו ממ"ש הרמב"ן פי' המשנה ב' תמורה לפי שהעיקר כל הנשרפין אפרן אסור ובנשרפין דהקדש אפרן מותר זולת תה"ד בלבד וכעת נדפס בהרמב"ם שצ"ל הנקברים הנה יפה תמה אבל באמת גם הוא לא הבין יפה דברי הרמב"ם כי נשרפין דהקדש באמת אפרן אסור זולת ת"ה בלבד ולדעתי כך צ"ל בפי' המשנה כל הנשרפין אפרן מותר ונשרפין דהקדש אפרן אסור זולת ת"ה דנעשה מצוותן הי' ראוי להיות מותר רק משום דכ' ושמו אבל כל הנשרפים היכא דליכא מעילה אפרן אסור גבי הקדש וגם בזה צ"ע ועיין סוף תמורה. והנה כ"ז כ' עש"ק ולא הי' עוד זמן מוכשר לשלוח על ב"ד כי נטו צללי ערב ואחר עד עתה מוצאי ש"ק ונתישבתי עוד בדברי הרמב"ם פ' המשניות ואעתיק לשונו מפני מה אמרו חכמים אינו רשאי לשנות לפי שהעיקר כל הנשרפים אפרן אסור ונשרפין דהקדש אפרן מותר זולת ת"ה בלבד כו' ואעפי"כ אין מותר לאבדן ואמרו ושמו בנחת עכ"ל.