שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קמ״ד

שלום וכ"ט לכבוד הרב החריף ושנון זית רענן בנ"שק המושלם מ' יהושוע הורוויץ ני'. מכתבו הגיעני היום מגילה עפה ומע"ל יודע כי אני עמוס הטרדות איני מופנה מכל צד מה שפלפל בסוגיא דזוז"ג יאמין לי כי לא נתתי לב לעיין ואם ארצה להשיב ע"ד הפלפול יכלה הזמן אמנם מה שהקשה בסוף הקונטרס איזה קושיות אמרתי להשיב בקצרה והנה מ"ש הרמב"ם ובטוש"ע דביצת טריפה ולפי המבואר בסוגי' דחולין גבי וולד טריפה דהוא נתעברה מקודם תלוי בפלוגתא עיבור ירך אמו ובביצת טריפה אסורה משום דמגופא קאתי' אבל בנתעברה אח"כ כיון דקי"ל דזוז"ג מותר בזה ממילא כל שידענו שלא ספנא מארעא דהיינו כשיש זכר בבית והא דפ' הרמב"ם דאסור הוא משום דטריפה אינה יולדת אבל אי אתרמיא שילדה כגון בוודאי טריפה כמ"ש הש"ך סי' ע"ט אז הי' כשר כ"ז פשוט בסוגי' אבל בחידושי הר"ן בחולין שם כ' דאי אמרינן דמגופי' קא אתי גם בנתעברה אח"כ אסור ואין כאן זוז"ג ולדבריו בביצה כיון דמגופא קאתיא טריפה וע"ז תמה דמירושלמי שהובא ברש"י דתמורה ד' ל"א מבואר שרק שיחלא קמא אסורא כיון דמגופא קאתי' ומשמע דמשיחלא בתרא תלוי בפלוגתא דזוז"ג הרי מבואר דאף בביצה דמגופא קאתי' מותר והוה זוז"ג ונעלם מהר"ן דברי הירושלמי ולק"מ לפענ"ד והנה הוא חשב מ"ש ברש"י לשון מירושלמי הוא ש"ס ירושלמי אבל באמת ידע מע"ל דבקדשים בפרט בתמורה וכריתות כ"מ שמביא רש"י ב' פירושים זה דרכו לציין לשון ירושלמי ולא ידענו אם לרש"י הי' ירושלמי קדשים אי לא ועיין תמורה ד' וא"ו ע"ב ד"ה בשינוי קונה ושם נראה ג"כ שאין זה ירושלמי רק לשון ירושלמי וא"כ ל"ק על הר"ן דהוא לס"ל כלישנא בתרא דרש"י ועיין בתוס' שם שכ' ב' לשונות פרש"י ולא הוזכר שהוא ירושלמי וזה פשוט ומה שהקשה בתשו' שבות יעקב סי' יו"ד בתרנגולת שנשתברה הגפיים רחוק האגודל באופן שאין אסור רק אותו האבר ואח"כ ילדה ביצה מפלפל אם מותרת וע"ז הקשה דאף הר"ן הנ"ל דאסור דווקא היכא דהזכר הוא הגורם ההיתר י"ל כיון דמגופא קאתי' ומעורב בגורם דאיסור עדיף מזוז"ג ואסורא אבל הכא דגוף התרנגולת הוא הגורמת ההיתר והאבר לבד הוא אסור למה לא נימא דהוה זוז"ג יפה תמה בזה וכבר קדמו בכעין זה בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' נ"ג ועיין לבושי שרד בהק' לשבירת עצמות שתמה ג"כ בזה אבל מע"ל ביאר יותר.