אמנם בנ"ד לענ"ד ברור דבזה נפקע התקנה לגמרי ויכול הלה לומר קים לי ועוד שהרי ענין התקנה לא נעשה נגד האדון דהאדון אינו מחויב לשמוע לתקנתינו ואדרבא יש חשש בדבר שלא יעליל עלינו על הדבר שעשינו תקנה עליו רק שאנו עושין תקנה על היהודים השוכרים וכעין מ"ש רש"י בכתובות דף פ"א שאין אומרים להקונה למה לך לקנות להפסיד ליהודי הראשון ועיין במ"ל פ"א מזכייה בסופו ולפי"ז בנ"ד שהיהודי הראשון שקנה הכפר מהאדון הנכרי וקנה כל זכות שהי' להאדון והבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם ודנין לו כן וא"כ הי' יכול לדחות את היהודי הראשון ועיין סמ"ע סי' קנ"ד ואח"כ כשמכר היהודי להאדון השני הנכרי מכר לו ג"כ כל זכותו שהי' לו והעכו"ם האדון שכעת בודאי אין עליו חיוב של התקנה שהיה להיהודי הראשון איזה זכות בזה ובפרט שהתנה עמו היהודי המוכר לו הכפר שלא יחזיק אצלו היהודי הראשון א"כ בודאי אין שום זכות להיהודי הראשון אשר ישב מקדם תחת האדון הראשון הנכרי ויפקע זכותו מכל וכל וע"כ הדבר ברור דאסור לשום אדם לעשות ערמה בדבר ולהורע חזקת השוכר המחזיק כעת מהנכרי הקונה השני כי אין להראשון שום חזקה והשומע לדברינו יתברך דברי הכותב בנחיצה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קל״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.