שלום וכו' לכבוד הרב וכו' מוה' יהושע ליב פרעמיגר נ"י אב"דק באיאן. מכתבו הגיעני ואשר שאל אחד פדה בנו ע"י שליח וע"ז אמר מעלתו שקשה להקל נגד רמ"א שפסק דלא מהני לפדות ע"י שליח הנה לא ידעתי למה הטריח עצמו לכתוב מרחוק וכבר נהגו העולם לפדות ע"י שליח כמ"ש הט"ז והש"ך וכל האחרונים ומ"ש מעלתו להטעים בדברי הרמ"א עפ"י מה דקי"ל תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים לא קנה אף במקום שעשאו שליח וכתב הפ"י הטעם דהוי שליח לדבר עבירה וע"ז חידש מעלתו דלאו דוקא דהמקבל עשאו שליח אלא אפי' הנותן לא מהני וא"כ ה"ה כאן לא מהני עי"ז כל שלא פרט לו לאיזה כהן נותן ל"מ דהוי תופס לבע"ח וכו' דהא הי' יכול ליתנו לאחר ודוקא הוא בעצמו יכול אבל שלוחו לא ובמח"כ הם דברים בטלים מכמה טעמים דגוף דברי הפ"י הם תמוהים דכל דאין עבירה להמשלח אלא להשליח אינו שליח לד"ע וע' בקצוה"ח ס' ק"ה שדחה דברי הפ"י ואף אם נימא כדברי הפ"י לא ידעתי מה חב לאחרים שייך בזה והרי צריך לפדות ע"י כהן אחד ומאי נ"י בין כהן זה לזה וכיון שעשאו שליח נתן לו רשות ליתן לאיזה כהן שירצה ול"ד למציאה דשם עשאו המקבל שליח שיזכה עבורו בזה אמרינן דלא קנה דיפסיד לאחרים אבל כאן שהבעלים עשאו אותו שליח ליתן לאיזה כהן מהיכן נתחייב דוקא לכהן זה ולא לאחר שיקרא אותו חב לאחרים וגם הלא עשה מצוה והוי מצוה ועבירה ביחד ובכה"ג לא הוי שליח לד"ע וע' מ"ש ביד שאול הלכות מילה ס' ר"ס ס"ק א' וגם גוף הדבר שכתב היכי דהנותן עשאו שליח ג"כ ל"מ מבואר להיפך בסוכה ס"ג דאם הלוה אמר לאחד זכה ופרע חפץ לפלוני מהני וזכה לו ואף שיש לחלק דשם אמר מבורר לפלוני אבל מ"מ הטעם שייך גם בזה דאם אמר זכה לפלוני מהני דאדם יכול לעשות בשלו כמו שרוצה ה"ה כאן דכל שעשאו שליח לפדות את בנו הרי נתן לו רשות לפדות בכל אופן יהי' איך שיהי' וזה פשוט וברור ומ"ש מעלתו על הרמ"א מבכורות דף ע"א דאמרי שדר לי' שבסר זוזי וכו' לפדיון בנו הרי מבואר דשדר ע"י שליח ל"ק מידי דשם שדר לי' הזוזים אבל הפדיון לא הי' ע"י שליח ובכה"ג מועיל עכ"פ הדין דין אמת דיכול לפדות ע"י שליח ובחנם טרח ומכ"ש אם כבר פדה דבוודאי פדוי וז"ב דברי הכותב בקצרה הדו"ש באהבה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קל״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
