שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קל״א

נשאלתי ממ"צ אחד דק' גלונא שאחד בקש מאתו לשאול הדין שיש לפני בית הרב הנ"ל חצר עם שטרעכייטין בהיקף גדול והרב הנ"ל הוא ענוג ורך מאד וצריך לאויר נקי וצלול לטייל תמיד ואמרו לו לזרוע שם בעגול גדול לפני הבית בחצר הנ"ל מין זרע שדרך לזרוע בחצרות ומן הזרע גדלים מיני עשבים ופרחים תמיד היינו שאחר שקוצרים העשבים הם חוזרים וצומחים תמיד וסביב העגול הלז עושין רצפת אבנים ומטיילין סביבותיו ועגול הנ"ל יהי' יותר מבית סאתים ורוב החצר והעגול הנ"ל אינו עשוי ערוגות ערוגות רק היא כלו עגול אחד ומטיילין סביבו וע"ז שאלו אם יבטלו הזרעים הללו דירת החצר ויהי' אסור לטלטל בשבת בכל החצר כמבואר בש"ע ס' שנ"ח וע"ז כתב והביא דברי הש"ס בעירובין דף כ"ג ע"ב קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהיקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור נטע רובה הרי הוא כחצר ומותר לזרע רובה אמר רב הונא ברי' ד"ר יהושע לא אמרו אלא יותר מבית סאתים וכו' ופירש רש"י דנזרעה רובה בזרעונין בטלו דירתו דבזרעונים לא דיירי אינישי והו"ל גינה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטל לי' לגבי רובא אבל בנוטע אילנות לא ביטל דירתו דאורחי' להסתופף בצל האילנות תמיד וע"ז דן דבודאי אין כוונת רש"י ז"ל שמחמת זה שראוי להסתופף בצלו אין מבטלין הדירה כיון שראוי לדור שם דזה אינו דהרי אמרו בדף כ"ד שם דמים כנטעים דמי ושרי ומידי דהוי אכריא דפירי והרי גם שם אינו ראוי להשתמש וע"כ דהכי קאמר כיון שדרך לנטוע אילנות בקרפף ולהסתופף בצלו לכן אין מבטלין דירתו שדרך הקרפף כן ולפ"ז כיון דהני עשבים אורחייהו בהכי שכן עושין לפני בתי השרים ופלטין שלהם לנוי ולטייל ודאי שאין מבטלין הדירה והוי כמו אילנות ומים וכריא דפירי ודוקא במיני זרעים שנזרעים למאכל ואין עשוין לנוי הם מבטלים הדירה כמ"ש רש"י שאין דרך לדור במקום זרעים אבל אותו זרעים שנזרעו לנוי בודאי שאין מבטלין.