שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קכ״ג (ב׳)

והנה מדי דברי זכור אזכור במה שכתב לי כבוד אבי מורי הרב הגאון מוהי ארי' ליביש ני' בהאי ענינא וז"ל דעת הפוסקים דאם הכירו פ"א לבכורתו א"י לחזור דכיון שהכיר שוב אינו חוזר ומכיר [ועי' מ"מ] וק"ל מהא דפריך לר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלבל"ע ל"ל יכיר וקשה הא לר"מ עד שלבל"ע יכול לחזור ולפ"ז נ"מ גדולה דאם לא יהי' נאמן מגזה"כ רק במיגו דהי' נותן לו במתנה ודאי הי' יכול לחזור בו ואשמעינן קרא דא"נ אח"כ לחזור בו דכיון שהכיר שוב אינו חוזר ומכיר דודאי מהאי קרא למדו הפוסקים וצ"ע עכ"ל הזהב ואמרתי הנה מ"ש בשם הפוסקים וציינת המ"מ לא ידעתי כעת בירור הדברים במ"מ אבל כמדומה שכוונת לדברי הרמב"ם פ"ד מנחלות הלכה ד' ובאמת הוא ש"ס ערוך בב"ב דף קכ"ז אמר בני הוא וחזר ואמר עבדי אינו נאמן ופירש רשב"ם דהאמינה תורה בהודאת פיו במה דאמר בנו הוא כדכתיב יכיר וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הרי בהדיא דילפינן משום דכתיב יכיר וכדבר קנין הוא וא"כ הקושיא גדולה היא והנראה בזה דהנה באמת קשה בהא דאמר ל"צ בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן וקשה טובא לפי מה דמבואר בסי' ר"ג שלשה דיעות באם הקנה לו מטבע ושאר דברים בחליפין ודיעה אחת סוברת דמיגו דחל הקנין על שאר דברים גם המטבע נקנה וקשה א"כ גם כאן כיון דיכול להקנות לו מה שיש לו עכשיו עם מה שיש לו אח"כ ביחד ויקנה גם הדבר שלבל"ע עם דבר שבל"ע וצ"ל דמכאן ראיה למה שמחלק הסמ"ע בסי' ר"ג דבדבר שלבל"ע ל"מ כלל כיון דאינו בר קנין בשום פנים וע"כ לא כתבו רק במטבע דעכ"פ משכחת לה קנין בזה ע"ש ולפ"ז שפיר אצטריך קרא על נכסים שנפלו אח"כ ולפ"ז לר"מ דס"ל דאדם מקנה דבר שלבל"ע א"כ ניהו דיכול לחזור אבל זה דוקא כשלא הקנה רק דבר שלבל"ע אבל באם הקנהו דשלבל"ע עם דבר שבל"ע וא"כ פשיטא דבזה אמרינן מתוך שא"י לחזור בדבר שבל"ע כמו כן א"י לחזור בדבר שלב"ל ופשיטא דזה עדיף דאם דבר של"מ קנין יכול להקנות ע"י דבר שמועיל קנין מכ"ש שלא יוכל לחזור בו עי"ז וא"כ לר"מ כיון דעכ"פ בר הקנאה ניהו דיכול לחזור אבל כיון שעכ"פ מועיל קנין בעוד שלא חזר בו שוב לא יוכל לחזור בו וז"ב לדעתי ודו"ק. ולכאורה רציתי להביא ראיה דבדבר שלבל"ע ל"מ אף שמקנה עם דבר שבל"ע מהא דאמרו בב"ב קמ"ח ע"ב ידור פלוני פירות דקל לפלוני ל"מ ומשום דהוה דבר שלבל"ע וכמ"ש רשב"ם שם ע"ש הא משכחת לה בבריא כשהקנה עם דבר שבל"ע וא"כ כל דאיתא בבריא שוב איתא בשכ"מ ומכ"ש דקשה למ"ש הרשב"ם שם לענין מטבע דבמטבע ודאי מועיל כמ"ש סי' ר"ג וצ"ל דלפמ"ש התוס' שם אין ראיה יעו"ש בדף קמ"ט ודו"ק היטב.