שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קכ״ג

לחכם אחד. במ"ש שבא מעשה לידך בבכור שמת בחיי אביו ואח"כ מת האב והנה בני הבכור רוצים ליטול חלק בכורה וטען הפשוט שאביהם צוה שיהיה חלק כחלק והארכתי דל"מ לטעון כן דבירושה א"י להוריש והבאתי דברי המהרי"ט בחלק חו"מ סי' ע"א שכתב כן בהדיא אבל תמהתי דמצאתי ברמב"ן לתורה פ' כי תצא דלאחר שמת בני הבכור יכול האב להוריש ולגרוע חלק בכורה ותמהתי על המהרי"ט והאחרונים שלא זכרו דברי רמב"ן אלו הנה בזה כבר קדמך הקצה"ח סי' רפ"ח ובאמת שדברי הרמב"ן חידוש נפלא הוא וכבר זה רבות בשנים כתבתי על גליון הרמב"ן שמאד תמהני דמ"ש דלא מצא לשון על פני כ"א בחייו כמו ע"פ אהרן אביהם ע"פ תרח הנה במדרש רבה על פסוק ע"פ אהרן אביהם נמצא מחלוקת התנאים בזה יעו"ש אך בגוף דינו של הרמב"ן לכאורה מצאתי ראי' ברורה לזה ע"פ מה דאמרו בב"ב דף קכ"ז יכיר למה לי למיתבא פי שנים לא יהא אלא אחר אלו בעי למיתב לי' מתנה ל"מ יהיב וקשה טובא לפי מה דקי"ל בחו"מ סי' ער"ח ס"ב דאין הבכור נוטל פי שנים רק במוחזק כיצד אחד ממורישי אביו שמת לאחר מיתת אביו הבכור והפשוט יורשים כאחד וכתב בסמ"ע שם דל"ד למה דקי"ל דאם מת הבכור בחיי אביו דבני הבכור יורשים חלק אביהם הבכור דשאני התם דלאביהם הי' הדבר מוחזק והם במקום אביהם קיימו משא"כ כאן דלאביהם לא הי מצוי והם אינם בכורים של אבי אביהם ולכך אינם נוטלים חלק בכורה ע"ש ולפ"ז נ"מ במה שאמרה תורה יכיר לענין אם אמר על זה שהוא בכור והבכור מת בחיי אביו דאז ירשו בני הבכור חלק אביו הבכור משא"כ אם בתורת מתנה הוא א"כ הבן של הבכור אינו נוטל חלק בכורה דאינו בכור של אבי אביו ואביו לא נטל מתורת בכור רק בתורת מתנה וכל שאינו מצוי אין הבכור בנו יורש חלק בכורה והיא קושיא גדולה וע"כ דכל שמת הבכור שוב אינו מצוה להכיר ונמצא כל הכתוב של יכיר לא אתי רק אם מת האב קודם הבן ובכה"ג יכול ליתן במתנה והיא ראיה נפלאה לרמב"ן ודו"ק ועברי"ף שהביא דברי הירושלמי ובנימוק"י שם במשנה דבנות צלפחד שנטלו שלשה חלקים ובחידושי רמב"ן במה שנחלקו על הבה"ג וצ"ע שבטוש"ע לא מצאתי רמז למחלוקת הלז ודו"ק [ועיין ב"ב דף קנ"ט דאמרו שם דבמקום אב עומד גבי בכור].