שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קכ״ב

שלום וברכה לכבוד הרב הגדול החריף מ' יצחק שור ני' אבד"ק טאלמאטש מכתבו הגיעני תמול וקראתי לשבת עונג ואם אמנם אני מוטרד מאוד וגם הרופאים פקדו עלי שלא לעין בדבר בכל זאת ראיתי מעט בדבריו ואשיבהו בקצרה הנה בגוף שאלתו אם בפועל שייך אסור אין עושין סחורה בנבילות וטריפות כבר הארכתי בזה בתשובה להרב הגדול מ' בעריש פרעגר אבד"ק וואניליב ני' ויבואר כאן אמנם יען כי מעלתו האריך באיזה פרטים והוטבו בעיני ע"כ אמרתי לפלפל קצת בדבריו. והנה מע"ל הביא דברי הר"ש שכתב בשם הירושלמי דגם בטובת הנאה בלבד שייך אין עושין סחורה בנ"ו וע"ז הביא מעל' דברי הש"ס דילן בכורות י"ב דלפדות בבהמה שביעית דאסור דלאכילה אמר רחמנא ולא לסחורה ומיבעי' להו ספק מאי כיון דמפריש טלה והוא לעצמו לאכלה קרינין בי' או דלמא כיון דכל כמה דלא מפקע אסורי' לא משתרי' כסחורה דמיא ומסיק רב חסדא דפודין בספק וכן פסק הרמב"ם ולפ"ז חזינין כיון דאינו רק טובת הנאה לבד לא מקרי סחורה ולכאורא יפה טען ובזה אמרתי לישב הא דאמר ר"ח שם בהמת שביעית פטורה מבכורה משום דלאכלה ולא לשריפה והרמב"ם פ"ה מבכורות ה"ט כתב הטעם משום לאכלה ולא לסחורה והראב"ד השיג דבש"ס אמרו לאכלה ולא לשריפה וכתב הכ"מ דבנוסחת הרמב"ם הי' לאכלה ולא לסחורה ולפמ"ש מע"ל יפה טען הראב"ד דא"א לגרוס ולא לסחורה דהרי הכ"מ ביאר שם דאינו רק משום טובת הנאה שנותנו לכהן והרי ר"ח אמר בעצמו דזה אינו מקרי סחורה. וע"כ דהטעם הוא משום לאכלה ולא לשריפה ואני תמה על הכ"מ דע"כ נוסחא דיוקנא לאכלה ולא לשריפה שהרי במנחות פ"ד אמרו ורמינהו לאכלה ולא לשריפה ולא נמצא בשום מקום הדרש הנ"ל רק בבכורות וע' בהגהת מוהרי"ב אמנם בגוף דברי מע"ל לפענ"ד אין ראי' דש"ס דילן חולק דאף דנימא דגם טה"נ מקרי סחורה מ"מ לפדות דהו"ל מצוה ומצות לאו ליהנות נתנו לא אכפת לן בהנאה ובשלמא בוודאי הו"ל משתרשי ופורע חובו באסה"נ וכל שיש הנאת גוף בממונו ודאי אסור להנות אף לשיטת הסוברים דהנאת הגוף בהדי מצוותו ל"א לן מ"מ כל שיש הנאת גוף ומשתרשי ממון ודאי הוי הנאה ואסור אבל בספק דלא משתרשי ממון דאינו רק מפקיע אסור בלבד פשיטא דמצות לאו ליהנות נתנו ולא חשיב סחורה.