שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן י״ב (ב׳)

במ"ש להרב מ' פנחס שפירא במה שהקשה בהך דכל מלתא דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח והקשה הוא מכהן שאמר לישראל צא וקדש לי גרושה דלא אמרינן דהוא מלתא דלא מצי עביד וע"ז כתבתי מבלי עיון בספר רק ע"פ מה שרשום הי' בזכרוני שהמח"א חידש דמה שהיא מצד ארי' דאיסורא רביע עלי' ל"ש כל מלתא דלא מצי עביד וכעת עיינתי במח"א בזה ובהלכות שליחות סי' ט' שכתב בראובן שנשבע שלא לקדש את האשה ועשה שליח את שמעון לקדשה אי נימא כיון דאיהו לא מצי לקדשה שליח נמי לא מצי משוי או דוקא שאני התם דאיהו לא מצי עביד ואי עביד לא עשה כלום אבל כל דאם עבר ועשה מה שעשה עשה שליח נמי מה שעשה עשה וע"ז הביא שמהראנ"ח ח"ב כתב שגם בזה שליח לא מצי משוי והוא הסכים דבכה"ג מצי משוי שליח והביא ראי' מכהן שאמר לישראל צא וקדש לי אשה גרושה והנה לדבריו דוקא בחייבי כריתות דאף אם עבר ועשה לא חל המעשה היא דלא מצי משוי שליח אבל בחייבי לאוין דקדושין תופסין חל השליחות ולדבריו הי' מדוקדק מה דאמרו נזיר י"ב ומודה ר"י באשה שאין לה לא בת ולא בת בת ולא בת בן ולא אם ולא אם אם ולא אחות דכל הני דחשיב הן חייבי כריתות אבל חייבי לאוין הוי מלתא דמצי עביד ומכ"ש בשניות ודאי מצי משוי שליח דדוקא בחייבי כריתות שאינו מועיל כלל והרי דעת הט"ז בסי' ל"ה באהע"ז סי' י"א דגם שניות בכלל וכן הפרישה נסתפק בזה וע' בח"מ וב"ש שם ובמלמ"ל פ"ז מאישות הכ"א ופכ"ט שם ואני כתבתי בהגהותי לאהע"ז שגם בשטמ"ק בנזיר כתב דלשניות דרבנן לא חיישינן דהו"ל ספיקא דרבנן ומשמע דלולא דהוי ספיקא דרבנן אם הי' מדאורייתא אף דתפסי קדושין ל"מ משוי שליח וע' בנוב"י מהד"ק חאהע"ז סי' ע"ו וע"ז וע' פרמ"ג סי' תרע"ט ס"א באשל אברהם שנראה שדעתו ג"כ הוא כן וע"כ צ"ע בזה וי"ל בענין כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד ואכ"מ.