שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קי״ט (ב׳)

ומה שהקשה בהא דאמרו סנהדרין ריש בן סורר ומורה ודלמא בן קטן דוקא ולא גדול וע"ז הקשה דהא דרשו דף ע' דאם אכל נבילות אינו נעשה בן סורר ומורה משום דכתיב איננו שומע בקולנו וזה אינו שומע בקול אביו שבשמים ואם מיירי בקטן הא קטן אוכל נבילות אין מצווין להפרישו ואף אם מצווים להפרישו אבל הוא אינו מצווה וא"כ איך יפרנס הקרא איננו שומע בקולנו יצא זה שאינו שומע בקול אביו שבשמים הא הקטן אינו מצווה והאריך בזה ותמיהני דמ"מ איננו שומע בקול שמים מיקרי דנהי דאינו בר מצוה אבל מ"מ איננו שומע בקול אביו שבשמים שהתורה אסרה נבלה וגם אביו ואמו מצווים לחנכו כמבואר באו"ח סי' שמ"ג ושפיר אמרו איננו שומע בקולנו דהיינו יצא זה שאינו שומע בקול שבשמים שאביו ואמו מצווים ע"ז ובלא"ה כיון דאמרו שם דה"א כיון דנהרג ע"ש סופו ה"א דגם קטן חייב א"כ שפיר פריך ואימא קטן וא"ל דהא ל"ש בקול אביו שבשמים דז"א דכיון דנהרג ע"ש סופו וכשיגדל יהא אסור נבלות חל עליו וז"ב ופשוט מה שהקשית בהא דכתיב כי יסיתך בן אמך והקשית איך מועיל הא כאן יקשה קושית הש"ס מכות וא"ו הרוג יציל ומה דמשני במקיימי דבר ולא בעושי דבר זה לא שייך כאן דהא הנוסתים בעצמם יכולים להעיד כמבואר סנהדרין ס"ז במשנה ואף אי נימא דקרובי אם אינו רק מדרבנן מ"מ הרי הש"ס מקשה בקידושין כ' וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית ולפ"ז לא קשה דהא בן אב הי' פוסל העדות וגם הא הקרא חשיב כל שאר קרובים דג"כ פוסלים העדות ופלפלת בחכמה בזה הנה כבר קדמך בס' בנין אריאל לדו"ז הגאון מוה' שאול ז"ל אבד"ק אמשטרדם בפ' ראה כמדומה שפלפל בכל מ"ש ואינו לפני כי אין אתי הספר רק מה שראיתי בילדותי אני זוכר והנה לאשר בקשת ליישב קושיתך החמורה לענ"ד נראה דהנה הרא"ש כ' פ"ק דמכות דאם מייחד עדים שיהי' עדים ל"ש נמצא אחד מהם קא"פ וא"כ כיון דמבואר במשנה דמכמין לו עדים מבחוץ וא"כ הרי מיחדין עדים מבחוץ וא"כ ל"ש נמצא אחד מהן קא"פ ואף בראי' אינו מצטרפין כיון דהם מבחוץ ביתר הדברים אשר פלפלת אין הזמן מסכים אתי וגם זה המעט לא כתבתי רק למען הראות כי חביבין עלי דבריך ואתה חזק ואמץ שקוד על דלתי התורה בחזקה וגם היא תוסיף תת כחה לך כנפשך ונפש הדו"ש באהבה.