שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קי״ד (ד׳)

קידשלום להרב מ' יוסף ני' אבד"ק קאזין. בדבר השאלה אשר נמסר לי על אשה שמוצאה זה יותר משנה נקודות דקות ולפעמים שחורות ולפעמים אדומות על עד הבדיקה ומחמת קטנותם אין יכולים לנסות אם הם יבשים רק נלקחים בחודה של מחט ולפעמים נופלים מעצמם מן המטלית ונשאר במקום ההוא זך ולפעמים נמצאים מצד החוץ ובצד הפנימי של הבדיקה אין ניכר ויש לה ווסת והרופאים אומרים שאינם מן המקור ורואה זאת בין בימי ספירתה גם בימי טהרתה הנה כבר נודע בין החיים דברי הט"ז סי' קצ"א שכתב להתיר וזקני הח"ץ ז"ל סי' ע"ג כתב שהתיר איסור כרת והנה ע"ז האריכו בתראי ובמקום שבעלי תשובה עומדים ומפלפלים בזה ואין אתי הספרים ההמה כי אני יושב קרית חוצות וגם מ"ש בזה אינו לפני ובאמת הלב יחיל מלחוות דעתי בזה אחרי שהגאונים האלו נתלחמו בזה ומתירא אני מגחלי דבריהם ובכ"ז תורה הוא ולפע"ד דברי הט"ז נכונים דמ"ש הח"ץ שזה שגגה גדולה מהט"ז שהביא מדברי הר"ן והר"ן מיירי ביוצאין עם מי רגלים תמהני איך חשד למאורן של ישראל שיטעה בזה אבל באמת המעיין בתשובת הר"ן יראה שבתחלה כתב ההיתר משום שיוצאים עם מי רגלים אבל אח"כ כתב ועוד שהרי שנינו פ' תנוקת וכו' ועוד שכבר שנינו בפ' תינוקת אם יש לה מכה תולה במכה ואעפ"י שהרמב"ן כתב דמעכשיו אין תולין במכה לפי שעכשיו אין אנו בקיאין במראות הדם להכיר אם נשתנה אם לא עכ"ז נראה לי שאינו ענין לנידון שלפנינו שלא אמר הרמב"ן אלא בדם שדומה לדם נידות כגון דם בתולים א"נ בדם מכה אבל בנדון זה שהדבר ידוע ומפורסם שאותן עצמים כמיץ חצץ אדום רגילים תמיד להולד בכליות ואינן יוצאין עם דם נידות בכגון זה הדבר ברור שתולין בכאב הכליות שיש לה שאעפ"י שאין אנו בקיאין בין מראות הדמים אין היתר זה מצד המראה אלא מצד עצמות הדברים שהן מובדלין ונחלקים הנה מבואר שהר"ן כתב טעם אחר אף שלא הי' יוצא עם מי רגלים הי' מתיר משום שאם יש לה מכה תולה במכת' וכאן נתברר שאותן עצמים דרכם להולד בכליות וכן כתב לעיל מיני' שהיא מפורסם להרופאים שרגיל להולד בכליות והב"י כתב להתיר מטעם אחר כמ"ש בנידה כ"ב גבי המפלת כמין קליפות אדומות שהרופאים אמרו שמכה יש לה תוך מיעיה וטעמם של הרופאים בזה מפני שאין דרך האשה להפיל כמין קליפות אדומות והא נמי כיון שידוע לרופאים שאין דרך חצץ אדום להולד בחדר רק בכליות שאין חוששין הרי מבואר דהר"ן והב"י כתבו להתיר אפילו באינו יוצא עם מי רגלים א"כ ע"ז סמך הט"ז ובסוף דברי הח"צ ראיתי שכ' ואף מסוף דברי הר"ן באותה תשובה דמדמה לה למכה דהתם קא יהיב טעמא שאינם יוצאין עם דם הנידות ובנידון הט"ז יצא עם הדם ועוד דהתם אשעת מ"ר קאי הנה הרגיש בזה ודחה אותו בקש אבל המעיין יראה שהר"ן סמך על שידוע שדרכם להולד רק בכליות ואני תמה על הב"י שכתב שבלא"ה נראה להתיר והביא מהך דמפלת ובאמת הר"ן בעצמו כתב זאת ומה שלא הביא הך דמפלת הוא לפי שבאמת שם לא סמכו על דברי הרופאים לחוד אלא בעינן ג"כ בדיקה במים פושרין וא"כ הוצרך הר"ן לכל הני טעמי להתיר בלא בדיקה או אפילו כשנמחו במים וכבר הרגיש בזה הד"מ אמנם מה שסמך הר"ן ע"ז בלא בדיקה הוא לפי ששם באמת לא הגידו הרופאים דבר ברור שבודאי יש לה מכה רק ששפטו דהפילה כמין קליפות אולי יש לה מכה במעי' אבל לא אמרו שכן הדרך להולד משא"כ כאן שאמרו הרופאים דבר ברור שא"א רק להולד בכליות א"צ לשום בדיקה שוב ראיתי שכוונתי האמת בזה שהרי הרא"ש כלל ב' סמ"ח הקשה אהך דמפלת אמאי אמרו תטיל למים אם נימוחו טמאה הא כל שבא מחמת מכה טהורה ובשו"ת מהר"ם מלובלין כ' לתרץ שהרופאים אמרו שאין הקליפות ההם דם רק ברי' בפ"ע הן ואמרו חכמים תטיל למים לבחון דברי הרופאים אבל אה"נ מי שרואה דם גמור והרופאים אומרים שידוע להם בבירור שבא מחמת מכה טהורה רק שבמעשה הנ"ל לא אמרו הרופאים דבר ברור עיי"ש הנה מבואר כמ"ש ואף דבשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סימן מ"ו השיג על המהר"ם מלובלין אבל לפענ"ד דברי מהר"ם לובלין מבוארים וראי' ברורה מהך דר"ן שלא הביא סמך מדברי הש"ס הנ"ל דשם באמת צריכה בדיקה וכמ"ש הד"מ ובאמת שהב"י כתב לפיכך אמרו שאין ספק שמן המכה או שומא שבמעי' באים אבל לפי דבריו יקשה קושיות הרא"ש דלמה תטיל למים ותהי' טמאה דאין לתרץ כדלעיל ובזה הן נסתר מחמתו דברי הח"ץ סימן מ"ו שם שכ' ליישב קושיות הרא"ש דבאשה הרופאים קורין מכה למאורע שאירע למקור שאין מבשל הדם כראוי ומוציאה כמין קליפות אדומות ואני תמה על עצמי א"כ למה אם נימוחו יהיו טהורים דאין ראי' שאינו דם רק דאינה מבושל כראוי וע"כ דברי מהר"ם ברורים עכ"פ בנ"ד מבואר דקרטין אלו שדרך להולד בכליות אף הם כשרים וכפי הנראה הב"י רצה להתיר אפי' בלי הרגשת כאב כמו שהתירו הרופאים שם ולכך באה הבדיקה בפושרין שם וכיון שכ' הר"ן שהרגישה כאב בכליות א"צ בדיקה ול"ק קושיות הד"מ עליו אבל כבר כתבתי שא"א לומר כן שא"כ יקשה ק' הרא"ש. נהדר לקמייתא מ"ש הח"ץ בסי' ע"ג שכן דרך הפוסקים שכשמביאין צדדים הרבה אין לסמוך אכל צד בפ"ע שלא הביאו כ"א לסניף בעלמא הנה אמת נכון הדבר אבל זה במ"ש בראיות ובסברות תלמודיות אבל אם הוא עפ"י החוש והנסיון שהרופאים אומרים כן בזה יש לסמוך עליהם והרי אף באיסור אכילת חולה ביוה"כ סומכין עליהם והרי הורגין הרוצח עפ"י הגדת הרופאים כמ"ש הרמב"ם בהלכות רוצח ומ"ש הח"ץ בשם הט"ז דהר"ן מיירי מצד הקרטין עצמן דאין שם דם עליהם וע"ז כתב דשגגת גדולה הוא שהרי משנה שלימה שנינו כמין עפר תטיל למים אם נימוחו טמאין ופירש"י דדם הוא ואיך יכשיר הר"ן בלי שום בדיקה והטלה למים לפמ"ש א"ש דהרי שם לא ידענו אם הדרך להולד כך דצריכה בדיקה ודומה להך דמפלת כמין קליפות אבל במה שמפורסים לרופאים שדרך להולד בכליות א"צ בדיקה כלל ונסלח השגגה.