שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן י״א (ח׳)

והנה במ"ש למעלה בדברי התוס' ביבמות דף מ"ט ד"ה וכתיב דלכך פ"ד אינו הפסק תמוה דברי הבעל טורים שכתב בפ' תצא דנסמך לא יבא ממזר לפ"ד דכמו שפ"ד אינו מוליד כמו כן ממזר אינו מוליד והיא תימה דא"כ הוא נגד דברי התוס' הנ"ל וגם פשטות הש"ס ע"כ כן הן אמת דבלא"ה תמוה דברי הבעל טורים דהרי הכתוב מנה דורות בממזר מיהו י"ל דהתורה מיירי בממזר דידוע דכל הטעם דאינו מוליד הוא כדי שלא יתערבו ממזרים בישראל אבל כל שידוע שפיר מוליד אבל א"כ דברי הש"ס והתוס' הם נגדו. והנה במ"ש למעלה בדברי הלבוש דפ"ד אף שמוליד אסרה תורה העירני החריף מוהר"ר יונה ר"פ נ"י ליישב בזה דברי המהרש"א בקידושין דף י"ג שכתב בתוס' ד"ה מדאמר רחמנא דמשכחת לה שאביו של כ"ג נשא אחת מפסולי כהונה וכו' והוא תמוה דהא כתב דדוחק להעמיד שעשה איסור וע"ז אמר דמשכחת לה שאביו נעשה פ"ד דאז מותר בגיורת כמבואר בטוש"ע סי' ה' וא"כ נשא גיורת והו"ל אחיו חלל ולפע"ד נראה בכוונת המהרש"א דהנה דברי המהרש"א תמוהים דהא דאי איסורא כתיב בקרא כדאמרו ביבמות דף ע"ח וכבר נתעוררו בזה המפרשים אך נראה דהנה כל הטעם דאי לאיסורא כתב קרא פירש"י ביבמות דבעי לידע הדין דלא נטמע בהן ולפ"ז אלמנה לכ"ג דהו"ל עשה ול"ת ומה"ד חולצת ולא מתייבמת אף שאחיו לא יעבור על האיסור דגרושה וא"כ שוב לאיזה צורך כתיב בתורה דאי לאיסורא ומעתה ז"ש המהרש"א דמשכחת לה שאביו נשא אחת מפ"כ והשתא אחיו לא עשה איסור ושפיר הוה דאי לאיסורא וכתיב קרא דבשלמא אם אחיו עשה איסור ונשא באיסור ל"ש דאי לאיסורא כיון דהנשואין לא חלו וא"כ פשיטא דאסור לייבם אשת אח שלא במקום מצוה וגם דאינו אשת אח כלל אבל כשאביו עשה איסור הו"ל דאי לאיסורא וכתב קרא ודו"ק אך גם זה טעות דס"ס הקידושין תפסי ונראה דסברת מהרש"א כיון דבהס"ד אי דאלמנה אסור לכ"ע רק ליבום שריא וא"כ כיון שכל עיקר היבום להקים לאחיו שם וזה דוקא כשהיתה ראויה לאחיו אבל אם אחיו נשא באיסור פשיטא דאסור ליבם ודו"ק היטב.