והנה ראיתי בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סי' ד' שכתב בישוב הקושיא דנימא דשתוקי יהיה אסור בממזרת דהא רוב כשרים אצלה ויהיה אסור בממזרת וע"ז כתב דלפמ"ש השיטה מקובצת דרוב ספק הוא והתורה התירה וכל דצריך דבר ברור אף רוב לא מועיל ה"ה בזה כל דצריך קהל ודאי אף דיש רוב לא מקרי קהל ודאי ולפע"ד כאן לא שייך זאת דבאמת כבר כתבתי דבכל אדם איכא לספוקי דלמא ממזר הוא ורק דאזלינן בתר רוב וא"כ שוב א"א לומר דקהל ד' דכתבה התורה אף רוב לא מקרי קהל ד' דא"כ צא פרנס קהל ד' דכל הקהל אי לאו הרוב הם ספק וע"כ דזה הרוב מקרי ודאי וא"כ שוב הרוב מקרי קהל ד' ובשלמא ממזר ודאי שפיר יש לומר דהתורה לא פסלה רק ממזר ודאי דהיינו שראינו שנבעלה לפסול לה אבל רוב פסולים ג"כ לא מקרי ממזר אבל בקהל ד' ע"כ דהרוב מקרי קהל ד' וא"כ כל רוב מקרי קהל ד' ושפיר הקשו דיהי' אסור שתוקי בממזרת דקהל ד' מקרי השתוקי וז"ב כשמש.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן י״א (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.