שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן י״א (ג׳)

והנה בגוף ספיקו של אליהו רבא הנ"ל דמנ"ל דנדרוש דוקא לממזר ודאי ודלמא קהל דעמון ומואב מותר ונדרוש קהל ודאי על עמון ומואב הנה לפע"ד הי' נראה דבשאר קהלי לא שייך למדרש קהל ודאי דגבי שאר אומות מנא ידעינן איזה היא ודאי דהא גבי ב"נ לא אזלינן בתר רוב כמ"ש הפרמ"ג בסי' ס"ב דלא גלתה התורה דאזלי בתר רוב רק בישראל ולא בא"ה ובתשובה אחרת הארכתי בזה וא"כ בשלמא בממזר דהוא מישראל רק שהוא ממזר אבל שייך לומר ממזר ודאי דנודע שהוא ממזר אבל בעמוני ומואבי וכן מצרי ואדומי לא שייך קהל ודאי דמנא ידעינן אביו מנו דהא ל"ש ליזל בתר רוב בא"ה וז"ב מאד ובלא"ה נ"ל דתלוי בזה דבש"ס מסתפקא אם חד למשרי ממזר בשתוקי וחד למשרי שתוקי מישראל ואייתר חד קרא לקהל גרים ור"י ס"ל דכהנים ולוים מחד קהל נפקי או דשתוקי בישראל וממזר בשתוקי מחד קרא נפקי ולפ"ז אם נימא דמחד קרא נפקי שוב ל"ש למדרש רק על ממזר ודאי דעל עמוני ומואבי ל"ש למדרש עמוני ודאי לא יבא בקהל ודאי אבל בקהל ספק יבא דהיאך שייך קהל ספק דהא חד קאי לכהנים ולוים ולישראל והיאך שייך בהו קהל ספק ולכך לא שייך למדרש רק על ממזר ושפיר דרשו קהל ודאי הוא דלא יבא וממזר ודאי לא יבא דזה הוה ענין אחד וא"ל דהכי כוונת הקרא עמוני ודאי בקהל ודאי אבל בקהל ספק לא דהיינו בשתיקות דז"א דהרי אמרו בדף ע"ד ע"ב דאעפ"י שר"י אוסר גר בממזרת ה"מ גר שראוי לבא בקהל אבל גר עמוני ומואבי דאינו ראוי לבא בקהל לא ולפ"ז היכי נדריש דעמוני ודאי לא יבא בקהל ודאי אבל בספק יבא דהא עמוני מותר בקהל ודאי ג"כ דאינו ראוי לבא בקהל ולכך ע"כ דרשינן על ממזר דבזה ממזר ודאי לא יבא בקהל ודאי אבל ספק בספק מותר וז"ב כשמש ולפ"ז זהו להך לישנא דדריש ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל מחד קרא אבל למאן דמצריך תרי קראי שפיר יש לדרוש עמוני ודאי ג"כ ובאמת בעמוני לא נדרוש בזה הך דקהל ודאי ולא קהל ספק רק דלא יבא בקהל כהנים לוים וישראלים ולא מיעט קרא ספק וז"ב ובזה מיושב היטב קושית השעה"מ שהקשה על סדר אליהו רבא דכתב דבעמוני ומואבי ל"ש למדרש ודאי ולא ספק וא"כ ה"ה במצרי ואדומי וא"כ היאך הקשו התוס' ביבמות דף ע"ח ד"ה מצרי רישא שתיקות דהא ר"י ס"ל דבקהל ודאי לא יבא הא בקהל ספק יבא והבן יהי' מותר דממזר ודאי אמר רחמנא הרי דלאו דוקא בממזר ה"ה בשאר קהלי דאל"כ מה קשיא להו הא במצרי לא דרשינן קהל ודאי ולפמ"ש א"ש דהתוס' דייקי דר"י דריש בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא והיינו להך לישנא דחד למשרי שתוקי ישראל וחד למשרי ממזר בשתוקי דאל"כ הי' להם לומר ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ספק יבא בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בספק יבא ומדחלקו התוס' וכתבו דר"י ס"ל דקהל ודאי הוא דלא יבא הא בספק יבא והיינו למשרי ממזר בשתוקי ואח"כ הביאו ממזר ודאי והיינו למשרי שתוקי בישראל וא"כ להך לישנא באמת גם בעמוני ומואבי נמי דרשינן עמוני ודאי וז"ב ובזה מיושב היטב קושית השעה"מ דלמה הוצרכו התוס' להך דר"י ס"ל בקהל ודאי לא יבא הא בספק יבא והא במצרי דאינו ראוי לבא בקהל אף אם הי' קהל ודאי הי' מותר לבא כדאמרו בדף ע"ד ע"ב הנ"ל ולפמ"ש א"ש דבאמת המצרי הי' מותר גם בקהל ודאי רק דהוצרכו להקשות להך לישנא דדרשינן קהל ודאי מחד קרא וממזר ודאי מחד קרא דאל"כ אין מקום לקושייתם וכמ"ש ודו"ק. מיהו בלא"ה מיושב קושית השעה"מ השני' דאף דגר עמוני ומואבי מותרין בממזרת ודאי היינו דוקא עמוני ומואבי דאינן ראוין לבא בקהל לעולם א"כ אף דקהל גרים אקרי קהל מ"מ אינם ראוים לבא בקהל מקרי אבל מצרי דיש לו תקנה לאחר ג' דורות יש לומר דבכה"ג כל דקהל גרים אקרי קהל ל"ש לומר דאינו ראוי לבא בקהל דעכ"פ במינו ראוי לבא בקהל מקרי ובזה נראה לפע"ד לומר הא דהראב"ד הוציא מצרי ואדומי מהכלל משום דבזה ל"ש לומר מצרי ואדומי לא יבאו בקהל דהא לא נודע איזה מהנך קראי מורה על שתוקי בישראל או על מצרי בממזרת ומצרי בממזרת אסור והיאך שייך לומר דלא יבאו בקהל והא אף בממזרת אסור וצ"ע בזה אבל מה כחדשתי דדוקא גר עמוני ומואבי הוא דמותר יש לו פנים בהלכה לפע"ד דעכ"פ במינו ראוי לבא בקהל מקרי ומ"ש הסדר אליהו ראיה מהא דאמרו דסנחרב בלבל האומות וכל דפריש מרובא פריש ות"ל דאף אם לא הוה רק ספק הי' מותר לפע"ד הי' נראה דכיון דהי' קבוע גרע משאר ספק ואסור ולכך הוצרך לומר כל דפריש מרובא פריש ובטל הקביעות וכמו דאמרו בנמצא הלך אחר הרוב וכעין זה כתב המלמ"ל פט"ו מא"ב ה"א דספק קבוע גרע משאר ספיקות ודוק ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' הי' שהאריך לענין ספק פ"ד ולא נזכר כלל משיטת הראב"ד הנ"ל שבריטב"א. והנה אי קשיא לי על הלבוש הא קשיא לי דלסברתו אף דיכול להוליד מ"מ מקרי פצוע דכא א"כ יקשה הא דאמרו ביבמות דף מ"ט וסמוך לי' לא יבא ממזר אלמא מהני הוה ממזר והקשו התוש' ד"ה וכתב וא"ת והא הפסיק קרא דלא יבא פצוע דכא בנתים וי"ל כיון דלאו בני בנים נינהו דלא שייך בהו ממזר לא חשיב הפסק ולשיטת הלבוש הא משכחת לה ממזר דיכול להוליד אף שהוא פצוע דכא כגון בעל ביצה אחת דמוליד וע"כ דאינו מוליד ולפענ"ד היא ראיה נכונה ואין לי ספר אגרת בקורת מדו"ז הגאון מוה' יעב"ץ ז"ל רק ספר ישועת יעקב סי' ה' וסי' קע"ב האריך בדברי הלבוש הנ"ל ולא הזכיר ראיה זו וגם בספר כסא דהרסנא יש תשובה בענין זה ואין אתי לעיין בו וע"כ קצרתי.