שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״ח (ב׳)

והנה מה שהאריך מע"ל אם זו סימני שוטה זה א"צ אריכות דברים. לכל הדיעות והשיטות היא נחשבת שוטה וע"כ לא נחלקו רק באיש המגרש אבל באשה המתגרש' שאינה רק מצד חרגמ"ה פשיטא דכל כה"ג לא גזר רגמ"ה. אמנם האריך מעלתו שזה האיש אין לו לשלם הכתוב' ורוצה לסלק בהשגת ידו וע"ז שאל אם ההיתר נכון הנה לא ידעתי למה לא יעשה כמ"ש בשו"ת צ"צ שהקרובים ימכרו כתובתה ותוספות בטובת הנאה לבעלה עפ"י ב"ד בסך ממון שיהי' נראה ברור שתוכל להתפרנס מהרווחים ע"ש שהאריך בזה והובא בב"ש סימן א' וטעמו בזה שאף שתמכור הכתובה בט"ה ותמכור בזול מ"מ טוב לה לתפוס הודאי להשיג מקצת מכתובתה ממה שתהי' סומכת על הספק שתגבה כתובה כו' והאריך בזה והנה הדברים נכונים אבל לא ידעתי למה לא הביא ראיות מגמרות מפורשו' בהא דאמרו בכתובות פ"ג ואימא מפירי ואמר אביי בוצינא טב מקרא ואימא מירושה אמר אביי מיתה שכיחא וע"ש ברש"י ותוס' והנה מבואר מזה כל דבריו דאין מניחין את הודאי ותופסין את הספק וגם דבאשה שכיחי מיתה ובוודאי יותר טוב לה הודאי ועשו"ת מוהרי"ק סי' ז' שכתב דר"א לית ליה שנויא דאביי התם בוצינא טב מקרא ודבריו תמוהין דא"כ מה יענה בהא דאמרו בסוכה נ"ו ונימא לי' דל בדל אמר אביי בוצינא טב מקרא. ואף דהתם אביי אמר לה אבל אכתי קושי' הש"ס ע"כ במקומ' עומדת וגם תמהני דהלא ש"ס ערוך בתמורה דף ט' בוצינא טב מקרא ושם לא אמרה אביי כלל ומצאתי בטו"ז אה"ע ס' צ"ב שהביא דברי המהרי"ק אלו וכתב שדוחק הוא ותמיהני שלא העיר כלל מש"ס מפורש הנ"ל וע"כ דבר ברור כמ"ש הצ"ץ ז"ל ומה גם שמעלתו כתב שרוצה לקבל עליו חיוב מזונות ושמירתה ואת כל אשר ישיתו עליו. ע"כ אם יעשה כפי תקנת הב"ח בהיתר מאה רבנים ועפ"י דברי הנוב"י הנני מסכים להתירא וגם אני נמנה לדבר מצוה. והנני ידידו דו"ש באהבה.