שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״ז (ב׳)

והנה כמדומה לי שגם אותי שאל רבי יעקב הנ"ל וגם ה' דאקטער איגעל אודות קידושין אבל איני זוכר מהוה השאלה ומענין הקידושין ומאותו האיש אך זה אני זוכר שכפי נוסח השאלה השבתי להיתר ויוכל לדרוש להדר' איגעל ור' יעקב דיין מטשערנאוויץ בוודאי שם מונח המכתב עם תשובתו אמנם כעת אחר אשר דפק על פתחי לדרוש ממני הנה בוודאי האיש יעקב המקדש הנ"ל בוודאי יש לאסור אותו בקרובות המקודשת כמ"ש מע"ל מטעם שויה אנפשיה חד"א ועוד יתבאר לפנינו ובגוף הקידושין כיון שהעדות היה שלא בפני האשה וודאי לא מועיל כמבואר בח"מ סי' כ"ח סעיף ט"ו ואף להחולקין דמתקבל עדות שלא בפני בע"ד כשר בדיעבד אבל זה אם אח"כ מחזיקין עדותן לא אמרינן דעביד איניש לאחזוקי דיבוריה וגם בזה יש פקפוקים ועיין בסי' ל"ג סעיף י"ב ובש"כ ס"ק ט' ובאחרונים אבל בנ"ד שבעריל שוסטער העד חזר בו ואלטר רופא אף שהעיד על הקידושין מ"מ אמר כי שקר העיד מתחילה שהיה עם בעריל שוסטער א"כ ראינו שמפני שלא היה בפני האשה על כן שיקר מתחילה וא"כ אין ממש בעדותן ובכה"ג אף שאמר שהקידושין אמה בזה שייך לומר דלאחזוקי דיבורי' עביד שלא יהיה מוכחש מכל וכל ומ"ש מע"ל דבעידי קידושין מקבלין שלא בפני בע"ד היינו כדי לאפרושי מאיסורא כמ"ש הרדב"ז בתשובה ושאר גדולים אבל כאן כעת ניסת האשה לאחר א"כ למה לנו להחזיק עדות שקר מה שאמרו בתחילה שלא בפני בע"ד וזה לא הוה לאפרושי מאיסורא משום דממה נפשך יש איסור כאן שהרי ניסת לאחר וגם ראינו שזה חזר ואחר עדים שקרים שהרי הסנדלר ובעריל שוסטער אמר ששכר אותו ולהסנדלר רצה לשכור וא"ל דאינן נאמנים לחזור מעדותן הראשון דז"א בוודאי נאמנים לחזור וא"ל שלא בפני בע"ד ובשניה העידו בפני בע"ד א"כ בוודאי נאמנים לחזור וא"ל שגם בשניה לא העידו בפני יעקב המקדש אבל ז"א דהרי יעקב המקדש היה בארץ מרחק ולא יכלו לשלוח אחריו כי לא ידעו איך ימצאו אותו ובכה"ג מותר לקבל שלא בפני בעל דין כמבואר בח"מ ס"ק כ"ח שם אבל האשה היתה שם גם בראשונה ולא שלחו אחריה ואף שהיה בע"ש היה להם לדחות עד יום א' לכך אין עדותן עדות וגם שמבואר בשו"ת זקיני הרמ"א סימן י"ב דכל שקבלו מתחילה שלא בפני בע"ד יכולין לקבל שנית ג"כ שלא בפני בע"ד וגם אף אם נקבל עדות אלטר רופא שקידש בפניו הנה אף להמחמירין בקידש בפני ע"א היינו רק לחומרא בעלמא ולדעת קצת מפרשים אינו רק מדרבנן ובתשובה הארכתי בזה אמנם זה דוקא אם לא היה מכחיש עצמו קצת עדותו אבל כאן שבתחילה אמר שהיה עם בערי שוסטער ואח"כ חזר בו אף דיש לומר דבמאי דאיתכחש איתכחש ובמאי דלא איתכחש לא איתכחש ועיין בבית יוסף סימן כ"ט בח"מ ועיין בכנסת הגדולה שם (ואינו לפני כעת) שהביא מהך דב"ב דף ל"א אמנם בשו"ת בית יעקב סימן צ"ח סי' קכ"ד הקשה מדברי הר"ן בכתובות גבי ע"א אומר נתגרשה ואני כתבתי לחלק בכמה אנפין אבל כאן בנ"ד כיון שנתקבל שלא בפני בע"ד ואם איתכחש במקצת בוודאי לא סגי בע"א בלבד דבדבר שבערוה אף דנימא דסגי בעד אחד בקידושין היינו שלא נתכחש כלל אבל כל שאיתכחש במקצת בוודאי לא מועיל וגם כיון דהאשה מכחשת העד הוה כאמרה שכונתה היתה לשחוק דדעת הב"ח ז"ל סי' מ"ב דלא מועיל ואף דהב"ש חולק על זה היינו משום דעד אחד הוה כשנים וגם בזה עיין בשו"ת זקיני הח"צ ז"ל סי' קל"ה מ"ש בזה אבל כאן בוודאי לא הוה כשנים שהרי נתקבל שלא בפני בע"ד ועד אחד כל שנתקבל שלא בפני בע"ד בוודאי לא הוה כשנים על כן נלפענ"ד דאין שום חשש בהקידושין אבל הוא אסור בקרובות המקודשת משום דשויא אנפשיה חד"א.