שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״ד (ב׳)

וע"ד שטר מכירה של זקינו ש"ב הגאון מהורא"ז ז"ל הנה יש שם שבושים רבים הנה התחיל שמכר לערל ואח"כ כתב והשכרתי לו ואח"כ והמותר זקפתי עליו במלוה ואח"כ כתב והקניתי לה ואח"כ כתב הרשות בידה ואח"כ כתוב באחריותה של הקונה אינו מדוקדק וצ"ל באחריות ואח"כ כתב והקונה מחויבת זה שלא בדקדוק ולדעתי כיוון הגאון כוונה עמוקה בזה דהנה בעניני קניני חמץ האריכו כל הפוסקים איך מועיל הקנין בכסף או במשיכה מחלוקת רש"י ור"ת וקנין אג"ק אינו רק דרבנן וקנין חצר הוא מטעם שליחות ואין שליחות לעכו"ם וע"ז חדש המח"ה בס' תמ"ח שיש למכור לערלית דאשה יש לה חצר מתורת יד וגם בעכו"ם קונה אמנם הוא כתב באשה שאין לה בעל וטעם הדבר נלענ"ד משום דמה שקנתה אשה קנה בעלה ואף בעכו"ם הדין כן אף דאין אשות לעכו"ם מ"מ לענין ממון שייך קנין כמ"ש בשבו"י ח"א ס"כ והביא ראיות ברורות לזה וע"כ בערלית שיש לה בעל כתב הגאון שגוף המכירה יהי' לערל והיינו גוף החמוצים מוכר לערל אבל מה שצריך להשכיר שיהי' נקנה ע"י החצר ואין חצר לעכו"ם זה משכיר לערלית ולזה שייך מתורת חצר דהוא מתורת יד אבל המעות שקונה בזה הוא אין לה מעות שתקנה וצריך הערל לקנות ובזה מבואר כל לשון השטר רק שצריך לתקן ואחריות של הקונה והקונה מחויב לשלם ומ"ש אג"ק נראה שרצה לעשות שיהי' חל על ידי חצר וע"י אגב כמ"ש בכל מיני קנינים המועילים באיזה מהם שיהי' כנלענ"ד והנני הדו"ש באהבה.