שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ״ז (ד׳)

והנה לכאורה צריך להבין היאך חל הנדר מנשים פסולות ופירש"י שנדר הנאה ממנה לגרשה והא נדר אינו חל על מצות ל"ת בין בקיומו ובין בביטולו כמ"ש בש"ע יו"ד סי' רט"ו וכבר העירו בזה האחרונים אמנם נראה דע"כ לא אמרינן דאין נדרים חלים עד"מ רק במי שנשבע או נדר סתם שלא יאכל נבילות וטריפות אבל כשכבר עבר על עבירה והוא נודר שלא ישוב עוד לכסלה פשיטא דחל הנדר ואדרבא מצוה עביד שמזרז נפשו וכן מצאתי מבואר בהדיא בש"ע יו"ד סי' ר"ג ס"ו דאם ירא שמא יפתנו יצרו במצות ל"ת או במ"ע מצוה לשבע ולנדור כדי לזרוזי נפשי' ומקורו מנדרים דף ח' גבי מנין שנשבעין לקיים המצות ע"ש בר"ן וברא"ש ותראה שכן הוא בהדיא בדבריהם וא"כ כאן שתקפו יצרו וכבר עבר פשיטא דחל הנדר שנדר שלא ישא נשים פסולות או שיגרשנה וז"ב מאד ובזה יש לי לישב קושית הג' מוהר"י מליסא ז"ל דלמה נודר הא מושבע ועומד ולפמ"ש אתי שפיר דהרי כאן הנדר היא להיפך שלא יעבור על מה שמושבע מהר סיני ובכה"ג ודאי חל הנדר וע"כ לא כתב הרשב"א רק שם דמספקינן שמא שחט שלא כהוגן ואם כן אף שנשבע כיון שהוא מומר בודאי רק שנשבע ששחט כאן כהוגן אבל לא נשבע שיקבל על עצמו שלא יאכל עוד נבלות וטריפות וא"כ פשיטא דלא מהימן בזה אבל כאן אדרבא הוא נודר כדי לקיים מה שמושבע מהר סיני פשיטא דנדרו חל וז"ב מאד ובזה מיושב היטב מה דפריך וניחוש שמא ילך אצל חכם וכבר כתבתי דהדבר יפלא דמה"ת לחוש לזה ולפמ"ש א"ש דבאמת מהראוי שלא יחול הנדר כלל דהוא לקיים מצות ל"ת ולמה לו הנדר הא הוא מוזהר מצד עצמות איסור ולמה לו להוסיף עוד איסור ולא די לו במה שהזהירה התורה וכמו שנראה מהר"ן והרא"ש שם דזה טעם הדבר במה דלא חל נדר ע"ד מצות ל"ת ע"ש וכאן לא שייך לומר דהא עושה לזרזו נפשיה דכיון דיכול לשאול על נדרו א"כ מה מועיל בזירוזו ולמה לו המכשול מהנדר ובשלמא גבי נשבעין לקיים המצות כיון דאין נשאלין על ד"מ אלא מדוחק א"כ לא חיישינן שמא ישאל על נדרו אבל כיון דס"ד כאן דא"צ לפרוט הנדר א"כ החכם יתיר לו וא"כ למה לו הזירוז בנדרו ויש חשש מכשול מחמת הנדר וז"ב.