שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ״ז

מ"ש לחכם אחד מה ששאלת להודיעך מה חידוש היה בבית מדרשי אמרתי להודיעך איזה ענינים כנוקף שנים ושלשה גרגרים בראש אמיר הנה הקשיתי בהא דמבואר בש"ע יו"ד סי' ב' סעיף ג' מומר לתיאבון ששחט אפילו נשבע ששחט בסכין יפה אינו נאמן ומטעם דכבר חשוד על השבועה דהרי מושבע ועומד מהר סיני הוא והקשיתי לפי מה דמבואר בחו"מ סי' ל"ד ס"ד דהא דעובר על השבועה נפסל לעדות ולשבועה דוקא בשבועה דלעבר לא בלהבא ומשום דבעת שנשבע לא יצא שקר מפיו וא"כ ה"ה כאן ניהו דכבר מושבע ועומד מה"ס הוא אבל לא יצא בעת ההוא שקר מפיו מה דמושבע ועומד מכבר מה"ס אבל כאן בעת שנשבע יצא שקר מפיו וא"ל כיון דעבר על שבועת ה"ס נעשה חשוד על השבועה דז"א דעכ"פ בעת שהיה מושבע ועומד לא נפסל עדן והוא קושיא גדולה שוב האיר ד' עיני ומצאתי בש"ך לקמן סי' קי"ט ס"ק כ"א שהקשה זאת ע"ש וצ"ל דע"כ לא אמרינן שם רק דלא נעשה פסול עי"ז לעדות ולשבועה אבל מ"מ נעשה חשוד במה שעבר על השבועה וע"כ עכ"פ לא נוכל לסמוך על שחיטתו בשביל זה דעכ"פ חשוד לאותו דבר מקרי וז"ב ובזה מיושב קושית הט"ז שם דא"כ כל עובר עבירה יפסל לעדות דהרי עבר על שבועתו והעובר על השבועה נפסל ולפמ"ש א"ש דהרשב"א יסבור דבשבועה דלהבא לא נפסל וא"ש ועיין בנקה"כ שם ובזה אמרתי לישב קושית הגאון מוהר"י מליסא ז"ל והוא זקני הגאון מהר"י מפוזנא רבו של המ"א שהובא בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' ל"א שהקשה בהא דאמרו גבי כהן שנושא נשים בעבירה דנודר ועובד יורד ומגרש דמה מהני מה שנודר והא מושבע ועומד מה"ס הוא שעבר עבירות דנשים פסולות ולפמ"ש א"ש דשם כיון דעכ"פ לא הוה השבועה לעבר רק להבא א"כ מועיל מה שנודר ועובד לגבי עצמו דניהו דלדידן לא מהימן דמקרי חשוד לאותו דבר אבל לגבי עצמו כל דנודר אמרינן מסתמא יגרש איברא דעדיין קשה דהא גם מה שנודר הנאה ממנה לגרשה וכמ"ש רש"י בגיטין דף ל"ה וא"כ הו"ל ג"כ שבועה להבא וא"כ מה תיקן באותה שבועה אך ז"א דשם אטו מחלל עבודה בזה שנושא נשים פסולות רק דקנסינן ליה שלא יעבוד עד שיקבל עליו דברי חברות וכל דנשבע שיגרש ניהו דהוה שבועה דלהבא עכ"פ בשעת שבועתו הי' בדעתו שיגרשה ודי בזה אברא דלפ"ז צריך להבין דא"כ מאי פריך בגיטין דף ל"ה ואי אמרת א"צ לפרט הנדר ליחוש דלמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה והא עכ"פ בעת ההיא היה כשר דהי' בדעתו שיגרשה וע"כ היה בדעתו כן דאל"כ לא מועיל חרטה דהא מתחלה היה בדעתו שישאל על נדרו ועיין בק"א על כתובות סי' צ"ו מהפלאה ז"ל וא"כ ע"כ בתחלה היה דעתו כן שיקיים ומה אכפת לן אח"כ במה שמתחרט וצ"ל דעיקר הקושיא הוא דא"כ מה הועלנו בנדר דבלא"ה דעתו שלא יעשה וכעין זה כתב הח"ץ ז"ל שם לפי דרכו ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב קושית התוס' שם ד"ה ותני עלה שהקשו דלמה הביא הך ותני עלה לפרוך על גוף הברייתא ולפמ"ש א"ש דהנה הריב"ש סי' שי"א כתב דאף למ"ד דשבועה דלהבא אינו פסול לשבועה היינו דוקא אם עבר בשב ואל תעשה כיון דלא עביד מעשה ואינו לוקה לא נפסל אבל אם עבר בקום ועשה נפסל ע"ש ובמל"מל פי"ב מעדות ה"א ולפ"ז על המשנה לא הוה מצי להקשות די"ל דלכך נודר משום דכיון דמיירי שכבר גרשה רק שנדרו הוא שלא יוסיף לקחת נשים פסולות וא"כ שפיר הועיל בשבועתו זאה דניהו דהשבועה להבא ובשעה שיצא מפיו לא הוה לשוא מ"מ כיון דע"כ יעבור בקום ועשה ויפסול לעדות ולשבועה עי"ז אם כן אף בשבועה דלהבא עכ"פ תוספת חיזוק הוא ושפיר נודר אבל לפי מה דתני בברייתא דנודר ועובד יורד ומגרש וא"כ הנדר היה שיגרשה ונמצא אם לא יגרשה לא יהי' רק בשב ואל תעשה לא בקום ועשה ובכה"ג לא הועיל מה שנודר ממה שלא נדר אם כן שוב קשה וניחוש דלמא אזיל לגבי חכם ודו"ק היטב כי חריף הוא ובזה אמרתי לישב מה דנתקשיתי לדברי הרשב"א הנ"ל א"כ היאך אמרינן דלרבה לא אמרינן מיגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא וקשה האיך נשביע אותו הוא מושבע ועומד מה"ס הוא ובתשובה אחת לענין עד מפי עד נתגלגל בדברי שם הרבה מזה הענין וכעת נראה דבאמת יש לומר דטעמא דאביי הוא משום זה דלכך ס"ל דחשוד אממונא חשוד אשבועתא והא דמשביעין משום שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו והיינו דבאמת כיון דחשוד אממונא שוב עבר על שבועת הר סיני וא"כ חשוד על שבועה גם כן ורק דכיון דאיכא למתלי בספק מלוה ישינה אם כן ממילא מועיל בשבועה הלז דיפרוש על ידי השבועה דכעת היה לשקר בעת השבועה ואז עכ"פ לא יצא לשקר אף בעת עוברו דשמא ספק מלוה ישינה יש לו עליו ומספק אסור לשבע דלמא שקר הוא וז"ב אבל עכ"פ לרבה קשה וכמדומה שכבר עמד בזה בכסא דהרסנא לש"ב הגאון מוה' שאול ז"ל יעו"ש בשו"ת בשמים ראש ואינו תחת ידי אבל בגוף הקושיא לפע"ד לא דמי לדברי הרשב"א דהרשב"א מיירי היכא דעבר בבירור אמרינן דל"מ שבועה אח"כ דהא כבר מושבע ועומד מהר סיני הוא אבל כאן שפיר אמרינן דאף שהוא חשוד לעבור על לא תגזול מכל מקום לא חשוד לעבור גם על שבועה ותרתי לא עבדי וז"ב ודו"ק ובזה מיושב היטב מה דהקשו בתוס' ב"מ דף ה' ע"ב ד"ה דחשוד שהקשו דאם כן היאך יפסול גזלן לשבועה והא לא חשיד אשבועתא ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דהוא גזלן בבירור שוב לא יועיל שבועתו דהא עבר על שבועת הר סיני בבירור ואף דלא יצא מפיו לשקר ואותה שבועה יצא מפיו לשקר מכל מקום עכ"פ חשוד הוא ולא נוכל להאמינו בשבועה וז"ב מאוד דדמי ממש להך דרשב"א וכמ"ש שוב ראיתי במ"ש לתרץ בשם הר"י חסיד ולפמ"ש יתישבו הדברים כמין חומר דזה כוונת ר"י חסיד דבשלמא כל שלא נודע בבירור שהוא גזלן שפיר לא אמרינן דחשוד לשבועת הר סיני וא"כ מה מועיל השבועה דאדרבא אמרינן דמחמת השבועה יפרוש ולא ירצה לעבור על לא תגזול ג"כ אבל כל שכבר גזלן שוב ל"מ בשבועה ודו"ק ובמ"ש דלאביי ס"ל דלכך אמרינן מיגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא משום דהרי עובר על שבועת הר סיני ומה לי חד שבועה ומה לי תרי שבועות ורק דכל דאיכא למתלי בספק מלוה ישינה שוב לא עבר על שבועת הר סיני דשמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו אבל בשבועה שישבע יהיה שקר יוצא מפיו בעת השבועה ושפיר פרשי משבועה מספק מלוה ישינה בזה נראה ליישב מה שהקשה בק"א להפלאה סי' צ"ו דהאיך אמרי' דמדרינן לה שאם גבתה כתובתה פעמים שתחזור ותודה הא לפי"ז יקשה נימא מיגו דחשיד אממונא וא"ל דשמא ספק מלוה ישינה יש לה עליו דאם כן גם מנדר לא תפרוש דהא תוכל לחזור אח"כ המעות כשתזכור שאין לה מלוה ישינה עליו ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת גם אביי ס"ל דשבועה חמורה וכסברת רבה משום דבשבועה נזדעזע העולם ורק דס"ל דכיון שהוא חשוד על שבועת הר סיני מה מועיל השבועה השניה וכמ"ש הרשב"א ולזה אמר דתלינן בספק מלוה ישינה וכיון דתלינן בזה שוב אמרינן דשבועה חמורה ולא חשוד לשבע לשקר אף שיועיל חזרה אח"כ דהא יצא מפיו לשקר בשעת שבועה וזאת חמור לו ודו"ק.