שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ״ה

מעשה היה בע"ש קרח תרי"ז בשאלה בעוף על גישוואלוני ביצים וצוה הדיין להשגיח על כל האברים וגם על המרה והעידה האשה שראתה תמול המרה והניחה במים ועכשיו בדקה במים ולא מצאה המרה וגם בכבד לא טעמו טעם מר וע"כ היא מסופקת שמא נאבדה במשמוש היד או על ידי המים נשטף הטעם המרירות בכבד וכעת היא מסופקת אם אמת שראתה המרה אם לא והכשרתי מטעם ס"ס ספק שמא לא חסרה ואת"ל חסרה שמא כשרה וכדבר האמור למעלה ומה גם דנשחטה הותרה ועיין ש"ך סי' נו"ן והוספתי על זה דהנה כל הטעם דמטריפין חסרה המרה דאי אפשר לבע"ח להיות בלי זה וא"כ ממנ"פ שוב מהראוי לומר דלא נחסר כלל דלא יצא מגדר הרוב כנ"ל ברור.