שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן פ״ח (ה׳)

והנה מ"ש דבלחי העומד מאיליו נראה מעירובין דף ט"ו גבי ההיא ברקא דהוה בי בר חבו דאפלגי אביי ורבא דאף בנעשה לשם דבר אחר לסמוך היציע אפ"ה הוה לחי לאביי הנה זה אין צריך לפנים וכל הסוגיא שם מורה על זה רק בצורת הפתח הנעשה לשם דבר אחר בזה נחלקו אי מועיל וז"פ וברור. ומ"ש מהגינות דיש ראיה מעירובין דף כ' גבי פסי ביראות דיבשו המים בטל המחיצות באו המים חזרו מחיצות למקומן הנה אם היה ראייתו ראיה הי' קשה למה דחשו שמא ינטל האשפה או יעלה הים שרטון וע"כ דפסי ביראות שאני דהקלו כדי שיהי' מים לעולי רגלים ועיין ריטב"א שם ואם כן אין ראיה משם. וביום ג' קדושים י"ב למב"י הגיעני מכתב מהרב החריף מוה' אנטשיל וכותב שהגינות אין בהם ערוגות ערוגות ונזרעות כלם ואין בהם שיור והם יותר מבית סאתים והמתיר נתלה שבימות החורף אין שם זרעים ובימות החמה הם נגדרים ושוב לא איכפת לן ועל זה האריך מהר"א הנ"ל לומר כיון שיש תבן וקש גם זה מבטל הדירה ואף דתבן וקש גדל מאליו הלא הזרעים שגדלו גם כן מאיליהן ואפ"ה מבטלין הוא הדין הקשין והתבן והנה זה אינו ושאני זרעים דמבטלין משום דהם חשובים אצלו יותר מבית דירה והוא זורע במכוון אבל תבן וקשין אם לא צריך היה לזורען אחר כך היה מפנהו ולא מבטלין הדירה דהדירת יותר חשובה מהתבן וקש וז"ב ופשוט אך באמת יש לומר כיון דבקיץ עשוי לגינה שוב אינו מבטל גם בימות החורף וכל שלא בטלו הרי מבטל הדירה ממילא שהרי כעת היא פרוץ יותר מבית סאתים ועתיד לבטלו מדירה וגם גוף דברי אא"ז הח"ץ ז"ל כתוב בקרבן נתנאל פ"ב מעירובין אות ז' דיש לאסור ומה שהאריך דהטעליגראף הוה כמחיצה שעשויה לנחת או מחיצה עשויה לצניעו' לפע"ד זה אינו דהוה מחיצה ממש שאסור לקלקלה וגם לעבור תחתיה הוא מוכרח לשמור עצמו שלא יניף הרבה הזמורה שעשוי לסוסים שמא יקלקל הטעללעגראף ואם כן הוה מחיצה ממש הניכרת וז"ב אך בכל זה לפע"ד יפה כתב שצריך לתקן הפרצות ולא לסמוך על הטעללעגראף וכמ"ש מעלתו.