והנה ביו"ט הראשון של פסח שנתרכ"ד הגיעני שנית מהרב החריף מוה' אנשיל אשכנזי מקאלימייע אודות הטעלעגראף הנ"ל והנה מ"ש בענין שנפרצה עיר להגינות והזרעים מבטלים הדירה הנה כבר כתבתי למעלה בזה אמנם הדבר תלוי אם הזרעים הם הרוב או אם אינם הרוב ועיין בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' נ"ט והנה בגוף הטעללעגראף מה שהאריך עפ"י דברי הרמב"ם פט"ז משבת הנה דבריו ופלפולו נכונים בזה אבל אנן לא קי"ל כרמב"ם בזה ואף המחבר שנמשך תמיד אחר הרמב"ם כתב בסי' שס"ד דעת החולקים בראשונה ואח"כ כתב שיטת הרמב"ם מכלל דדעת החולקים עיקר ומה גם שהלכה כדברי המיקל בעירובין ועיין בישועת יעקב סי' שס"ג ס"ק ה' שיש להורות כדעת החולקים והנה במכתבו הראשון הביא דברי היד דוד לענין צורת הפתח שנעשה מפורש לדבר אחר אינו מועיל וכבר כתבתי למעלה לדחות דבריו דרשב"א לא כתב רק בקורה שאינו משום מחיצה אבל צורת הפתח שהוא משום מחיצה בודאי מועיל ובפרט בטעללעגראף שהוא בודאי מחיצה גמורה וודאי מועיל ומה שכתב מעלתו בשם המ"א סי' תר"ל ס"ק ב' עיין במח"ה שם שפירש באופן אחר וגם הקרבן עדה פירש בענין אחר ומה שחזר מעלתו עפ"י שיטת הרמב"ם כבר כתבתי שאנן לא קי"ל כן אמנם אף שיש לדחות דבריו כך הוא דרכה של תורה לפלפל לבנות ולסתור בכל זה אם ניקל לתקן בלי הטעליגראף בודאי יש לתקן. והנה ביום טוב אחרון של פסח הנ"ל הגיעני מהרב מוה' מענדיל המתיר בענין זה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן פ״ח (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
