שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן פ״ח

תרכ"ד הגיעני מכתב מקאלימיי מהרב החריף מו"ה אשר אנטשיל אשכנזי שכתב בדבר הטעליגראף שם שיוצא שני חוטים אחד לסטאניסלב קבוע על זכוכית בראש העמודים והשני ההולך דרך טשערנאוויץ קבוע באמצע העמודים חוט ההם תחת העליון וזהו במשך שני עמודים מתחלת יציאתו ואח"כ יפרד והתחתון הולך בעקמומית לעעלה על עמודים לטשערנאוויץ והב' פונה דרך אחר לסטאניסלב וחוט התחתון הפונה לטשערנאוויטץ הולך אחר כלות ג' עמודים התחלתו דרך רחבה באלכסון אל פני בית אחד והעמוד רחוק הרבה מהבית ומשם נעקם שנית והולך באלכסון ומפסיק דרך הרבים לרוחב ופונה למבוי שעכו"ם דרים בו ושם הוא גם כן רחוק הרבה מהגדרים כדרך הטעליגראף שהעמודים עומדים רחוק מהבתים או מהמחיצות ועל זה כתב דאין לסמוך עליהם מאחר שנראה לכל שסמוך ליציאתו על ב' עמודים חוט זה שאנו דנין עליו מחובר בעמודים באמצע ממש תחת העליון אם כן הוה כצוה"פ שעשאה מן הצד ופסול ואע"ג שאח"כ בסמוך כשפונה למבוי דרך הרבים אז נעשה עליון וקבוע לראש העמוד מכל מקום פסול בכה"ג והביא ראיה מעירובין דף ט' ע"ב ברצפו בלחיים פחות מד"ט אי אמרינן לבוד היה כלהו חד לחי ונפסל דנידון משום מבוי באורך ד"א ולפי פירוש ב' ברש"י אפילו מפנימי ולפנים אינו מתיר וכ"כ הב"י סי' שס"ג בשם הגמ' עיי"ש לדידן בסמוכין פחות מג"ט הרי דלא אמרינן דעכ"פ לחי הפנימי יעלה להתיר ולא יצטרף בהדי אחרים שבטל מהם שם לחי מכ"ש הכא דאין שום הפסק בין צוה"פ וכלן סמוכים ומחוברין זה לזה דודאי חשובים כולם צוה"פ אחד ממקום שמתחילין ומאחר דשם החוט הוא מן הצד בעמודים השנים חשובים כלם כצוה"פ שעשאו מן הצד ופסול הנה טרחתי להעתיק כל דבריו ולפע"ד אינו דומה כעוכלא לדנא דשם לחי הפנימי אינו מתיר כלל כמ"ש רש"י בפירוש השני אבל כאן למה יחשב כלם כצוה"פ אחד מן הצד ונימא דל החוטין השנים וכאלו אינו מתחיל רק מהעמודים אחרים והוה צוה"פ שלם ובלא"ה לא דמי דשם עשאו לשם לחי והוה בת מינה ומחריב בה וכמ"ש הר"ן פ"ד מר"ה לענין תקיעות דכל בת מינה מחריב טפי וכדאמר ריש זבחים וכאן עשאו לטעליגראף רק דמועיל במחיצה שנעשה מאליה ואם כן אינו מחריב בה וז"ב וגם לא הוה צוה"פ שעשאו מן הצד דלענין הטעליגראף נעשה כהלכתו ושאני צוה"פ שעשאו מן הצד דעשאו לשם צוה"פ ואמרינן דלא עבדי אינשי בכה"ג משא"כ כאן והן נסתר מחמתו מה שהביא ראיה מדף ה' לחי הבולט מדופנו של מבוי ד"א צריך לחי אחר להתירו ופירש"י כיון דלאו להכי אקבע לא מצי לאפוקי מתורת כותל ולשוי' לחי הרי דכל דלא אקבע לשם כך לא אמרינן רואין כדאמרו בקורה בדף י"ד גבי עקמומית למעלה מעשרים או חוץ למבוי דלרוב הפוסקים אמרינן רואין משום דשאני קורה דפסולה בנעשה מאיליה ובעי לשמה אמרינן רואין משא"כ בלחי שכשר בעומד מאילי' לא מועיל המחשבה להוציא מתורת כותל ולשויה לחי ה"נ בנידון דידן במחשבה בעלמא לא אמרינן רואין את המותר כאלו אינו משום דעשאו בפסול ולא נקבע לשם עירוב לא שייך רואין עכ"ד ולפמ"ש בודאי אמרינן רואין דשאני התם כל דקבעו לשם כותל אם כן לא עשאו כלל לשם מחיצה וגם הוה כבת מינה טפי מטעליגראף דלא נעשה כלל לשם עירוב ופשיטא דאמרינן רואין ואף במחשבה בעלמא מוציא מידי פסול וגם בלא"ה לא דקדק בפי' רש"י דשם נפק ליה מתורת לחי כיון דעשאו לשם כותל לחזק הכותל וכאן לא נפק מתורת לחי כיון דזה הוה מחיצה רק דנעשה מאיליהן לשם דבר אחר אבל שם לחי על זה רק דלא נעשה לשם לחי וז"ב וגם מ"ש כיון דרחוקים מהבית לגדר הרבה יותר מד"ט ובכה"ג הוא פסול כמ"ש התב"ש ואף האחרונים שחלקו על התב"ש כתב הוא דבאמת הריטב"א הקשה בעירובין דף י"א האיך מועיל קנה מכאן וקנה מכאן להיות צוה"פ הא ליכא שקפי והיינו מזוזות והנה רש"י לא פירש שם שקפי מזוזות אבל במנחות ל"ג פירש שקפי מזוזות ועל זה כתב מעלתו דלפי מה דאמרו במנחות ל"ד והא ליכא פצימי ומשני הדא פצימי והיינו דראשי הכתלים הם פצימי והרי ברחוק הכותל מהפתח אין זה מזוזה כמבואר בטור יו"ד סי' רפ"ז אם כן כל שרחוק מהכותל שוב לא שייך מזוזה ושוב לא מועיל צוה"פ זה תורף דבריו ואינם נכונים דזה דוקא כשנעשה לשם צוה"פ בעי שיהיה מזוזה אבל כאן שנעשה לטעליגראף רק דהוה כנעשה מאליה אם כן הוה מחיצה וכשר אף דליכא שקפי. ובגוף קושית הריטב"א דהיכן שקפי לפע"ד הריטב"א לא כתב רק לשיטת הראב"ד דקי"ל כר"ח ור"ל אבל לדידן דקי"ל דלא בעי היכר ציר וכדמסיק הש"ס דלא בעי היכר כלל א"כ אף שקפי לא בעי ואם כן שוב ליכא קושיא על מה שרחוק מהכותל כנלפע"ד וכ"כ רבינו יהונתן דצורת הפתח לא בעי היכר ציר כלל וכך כתב השבות יעקב ח"ב סי' ח' דצוה"פ שנעשה מאיליה מועיל והיד דוד דף ט"ו ע"א הביא בשם הגאון מהר"י מילר שהשיג על השבות יעקב וכתב דצורת הפתח לא הוה מחיצה ממש רק דצוה"פ משוי לה למחיצה וכל שאינו ניכר לא מועיל ויפה השיב בעל יד דוד דדברי רבינו יהונתן לנגדו ולדעתי הכל תלוי בזה אי צורת הפתח בעי היכר ציר אבל אי לא בעי היכר ציר פשיטא דאף נעשה מאליה מועיל ואף דצוה"פ שעשאו מן הצד לא מועיל היינו משום שעשה מעשה להיפך ועשה מן הצד גלי דעתיה דלא עשאו לשם צורת הפתח אבל כל דנעשה מאיליו או לסבה אחרת כנ"ד דהטעליגראף נעשה לסיבה אחרת פשיטא דאינו פסול ובלא"ה נראה לפע"ד דאף אם נימא דלחי דהוא משום מחיצה בעי היכר קצת כמ"ש התוס' בערובין דף ה' דהיכא קצת בעי היינו משום דלחי אינו מחיצה ממש רק דהוה כמו מחיצה אבל בטעליגראף דהוה מחיצה גמורה שהרי משגיחין בעינא פקיחא שלט יתקלקל ואם נעשה קלקול משגיחין למהר לתקנו הוה מחיצה גמורה ואין לך היכר גדול מזה ובזה יש לדחות כל דברי מעלתו מ"ש שאין לסמוך על העמוד שעומד במבוי ראשונה ששם הוא סמוך לכותל פחות מג"ט משום דכיון דלא נעשה מתחלה לשם כך לא אמרינן רואין וכבר ביארתי לעיל סתירתו ומ"ש מעלתו שצורת הפתח בעי היכר קצת ומה"ט דעת המק"ח דלא יעמידו הלחי בתוך המקום בחצר המוקף שאין ניכר להעומדים בחוץ והנה מעלתו מביא גם כן דברי רבינו יהונתן הנ"ל דצורת הפתח לא בעי היכר ואף שמהר"י מילר חולק הא היד דוד מחזיק דברי השבות יעקב הנ"ל וכמ"ש למעלה דצורת הפתח לא בעי היכר כלל ומכ"ש בטעליגראף דודאי לא בעי היכר דהוא מחיצה ממש ומ"ש מעלתו דהיד דוד כתב דאף אם נימא דצוה"פ אף בלא נעשה לשם צוה"פ רק שנעשה מאליה כשר מכל מקום כל שנודע שנעשה לסיבה אחרת פסול הנה היד דוד כתב כן אבל אינו מוכרח דדוקא בקורה דבעי שנעשה לשם קורה הוא דכתב הרשב"א דכל דעשוי לחזוק הבית פסול ולא בצוה"פ ומה"ט לא קשה קושית היד דוד שם על הרשב"א ועיין בשבות יעקב שם ואין להאריך ומיש מעלתו כיון דכאן בקעי בה רבים אף החולקים על התב"ש מודים דלא מועיל בזה יפה כתב ובאמת לצד הכותל אני אוסר גם פה לבוב וצריכים שיעשו לחיים קטנים ולעמוד אצל הכותל ולחוץ לאיזה מקום באופן שלא יהיו יכולים לבקוע בו רבים ולעבור.