שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן פ״ו (ד׳)

והנה מעלתו כתב כיון דגם במבוי אם תקנו בשלשה צדדין בצוה"פ ברוח רביעי מועיל כל שעומד מרובה על הפרוץ כדאמרו במבוי שבעה דניתר בלחי רחב ד"א ואף שאנן נהגינן לתקן כל פרצה ולא חלקו מפני הטועים מכל מקום כאן שאי אפשר ודאי דמותר בלי תיקון ואף אם נימא דבעי תיקון אין ספק דבלתי סגי דמדין מבוי אתינן עלה ולפ"ז אף אם יש בצד אחד מהטעליגראף יותר מעשר כיון דבצד השני אין יותר מעשר יש לומר מיגו דמהני למבוי דידיה מהני נמי למבוי רחב להיות צוה"פ כעין דאמרו בעירובין דף כ"ד ע"ב מיגו דמהני לי' לחי למתא מהני נמי לרחבה ול"ד למבוי עקום שצריך צוה"פ בעקמימותו ולא אמרינן מגו דמהני למבוי זה מהני נמי למבוי אחר דהתם שאני כמ"ש התוס' ד"ה רב דבעינן שיראה צוה"פ לכל בני המבוי משא"כ הכא דמתחזיא שפיר הנה לפע"ד כיון דנוהגין האידנא לעשות צוה"פ למבואות שלנו דיש להם דין חצר הנה במה יתוקן במה שעושה לחי בצד השני ולא שייך כאן ענין מגו דמהני למבוי דידיה דהא הוא חולק העיר לשנים והיאך יצטרף על ידי הלחי שבצד השני ול"ד כלל להך דדף כ"ד דשם על ידי הלחי נעשה כסתום מכל צד אבל כאן הדרך המלך חולק ע"כ לשנים ולאורך הדרך חולק הטעליגראף ואיך יצטרפו ומכ"ש ביש בשני הצדדים יותר מעשר ול"ש בזה דאם כן מצינו מחיצה להחמיר כדאמרו בעירובין דף צ"ה דהוה סילוק מחיצות כמ"ש מעלתו בעצמו וגם מטעם עיר של יחיד כבר כתב הרא"ש בדף כ"ט בעירובין דצוה"פ שפיר יכולין לחלק אמנם באמת יפה כתב מעלתו דהטעליגראף הוה כצורת הפתח שעשאה מן הצד דהא העמודין בולטין למעלה מהשפוד ומה שמסופק הפ"מ אם חקק בגוף הקנים ושם הניח הקנה ע"ג דמועיל ומעלתו כתב דמועיל וראיית הפ"מ מהג"א יש לדחות דתחב מיירי בלא חקיקה יפה דחה אך דברי הפ"מ לא ציין מקומו ומצאתי במשבצות סי' שס"ג ס"ק י"ט שם כתב בזה ודברי מעלתו נכונים גם מ"ש דאם העמוד השני של הטעליגראף עומד חוץ לעיר יש להקל עפמ"ש סי' שס"ב סעיף יו"ד משום דחוץ לעיר הוה כמו בקעה ובטל העמוד שבת"ה ג"כ ע"ז יש לפקפק דאיך יבטל והדבר עשוי להיות כך למלאכת הטעליגראף ומ"ש דיש לומר דצוה"פ עדיף מלחי דלחי אינו מועיל רק למבוי משא"כ צוה"פ דמהני בפ"ע כמו דאמרו בעירובין דף י"א דמועיל לענין כלאים גם זה אינו ברור דמכל מקום הרי נחלק העיר לשתים וכ"כ בעצמו דהתב"ש בבכ"ש מדמה צורת הפתח ללחי ואף שהשיב על דבריו וכבר קדמו בכמה מחברים אבל זו הסברא לא דחו וע"כ נראה דגם הטעליגראף בעצמו הוה כצורת הפסח ומועיל וכמ"ש מעלתו ועיין בספר נחלת יעקב להגאון מליסא ז"ל שנדפס מחדש בעירובין דף ה' שם ותמצא כמה הערות.