שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ע״ט

שנית לחכם הנ"ל בהגיע דברי אליו והגיעו דבריו שנית בשנת תרי"ד. והנה פתח דבריו לחקור במה שהקשה הרב בעל עצי ארזים סי' ו' לשיטת הר"י בתוס' ביבמות דף ל"ה ד"ה אעפ"י דלענין ונטמאה בתרא דמורה על התרומה וכהונה אין חילוק בין אונס לרצון ואף אשת ישראל שנאנסה נאסרת לו באיסור עשה אם כן למה לא אמרו בכתובות דף ל' דא"ב אשת ישראל שנאנסה שלא כדרכה ובעלה הארוס מת ואח"כ אנסה כה"ד ונאסרה להכהן בעשה ואינה ראויה לקיימה והו"ל עשה שאינו שוה בכל וגם בקידושין מקשה כן דלמה לא אוקמא כי תהיין לאיש בנאנסה תחת ארוסתה ישראל ומת הארוס ואח"כ נשאה הכה"ד והקידושין תופסין בה ומכל מקום הוא שנואה בנישואיה דהא היא מ"ע על הכהן והנה מכתובות דף למ"ד לפע"ד נראה דהנה בהא דאמרו בכתובות דף נ"א דאשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה דחיישינן שמא סופה ברצון ורבא אמר דמותרת דיצרה אלבשה והקשה הפ"י דהא ר"א מחייב על כל כח וכח ולא אמרינן דיצרה אלבשה וכתב בהפלאה דבאמת אינו ברור אי הוה מחמת יצר דיש לומר דנתרצית מרצונה רק דלענין בעלה כיון דיש לה חזקת היתר לבעלה תלינן דלא נתרצית מרצונה רק מחמת דיצרה אלבשה ולפ"ז זה שייך לענין בעלה אבל לענין שיתחייב זה קנס שוב חיישינן שמא נתרצית לבסוף ואם כן נאסרת לבעלה ולכהן משום טומאה ואינה ראויה לקיימה ושוב אין מגיע לה קנס וא"א לאוקמא בכה"ג ולכך מוקי בבעולה לכה"ג ולא עשאה זונה בפנוי הבא על הפנויה ואם כן שפיר מגיע לה קנס ובזה נראה לפע"ד דמיושב גם קושיא השני' מקדושין דף ס"ח דלפע"ד נראה בכה"ג אין קדושין תופסין בהו דלענין הכהן חיישינן שמא נתרצת' לבסוף ולגבי הכהן ודאי לא שייך חזקת היתר לבעליהן דחזקת הבעל לא מהני להכהן וכמ"ש הרמב"ן לענין קרובות דחזקתו שלו לא מהני לקרובות ולאוקמא בכה"ג דראינו שנאנסה מתחלה ועד סוף זה ודאי דחוק מאד ומה דאמר רב עמרם אשת ישראל שנאנסה אף שמותרת לבעלה פסולה לכהונה ע"כ מיירי בכה"ג שראו שנאנסה מתחלה ועד סוף ודינא קמ"ל דאף בכה"ג שנאנסה בבירור אפ"ה פסולה לכהונה וגם דבזה אסורה לכהונה והוא ח"ע ודאי משא"כ מחמת חשש רצון אינו רק ספק אבל מכל מקום הקרא אי אפשר לאוקמא בכה"ג. ומדי דברי בסוגיא דקידושין דף ס"ח אזכיר מה דק"ל למה צריך ר"ע לאוקמא בבעולה לכ"ג והא הכה"ג אינו רשאי לקחת שתי נשים כמ"ש הרמב"ם פי"ז מא"ב הי"ג משום דכתיב אשה אחת ולא שתים אם כן השניה שלקח היא שנואה והיא מחייבי עשה ואם כן שוב קדושין תופסין בה דהו"ל עשה שאינו שוה בכל וצע"ג.