שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ע״ז

ביום ד' ויצא תרי"ד וא"ו כסליו נתחדש לי בביאור דברי הש"ס במנחות הנ"ל דף ק"ט דבר נחמד דהנה בהא דאמרו בר"ה דף וא"ו באומר הרי עלי עולה על מנת שלא אתחייב באחריות כתבו התוס' דלא מקרי מתנה על מה שכתוב בתורה וסתמו דבריהם ולא ביארו מפני מה לא מקרי מתנה על מה שכתוב בתורה ולפע"ד נראה דבר חדש דהנה בהא דאמרו בב"מ דף צ"ד ש"ה דמעיקרא לא שעבד נפשיה וכתבו הקדמונים בשטה שם דשומרים ל"ד לכל הנך דדוקא באונאה ובשבועות וכן בשכ"ו דהתורה קפדה שלא יעשה כן שלא יונה ושלא יגוש ולא ימנע שכ"ו ולכך הוה מתנה על מ"ש בתורה אבל שומרים אטו הקפידה התורה שלא יפטר מדיני שמירה רק שצותה התורה שישמרו אבל מצי להתנות שלא יתחייב בדיני שמיר' ע"ש ודפח"ח ולפ"ז גם כאן התורה צותה שיקיים נדרו כמו שהתחייב אבל אם מתנה שלא יתחייב באחריות והוה כנדבה דאטו דווקא נדר צותה התורה ולא נדבה וכשזה רצה שיהיה דינו כנדבה לא שייך מתנה על מ"ש בתורה וז"ב כשמש ובזה נראה לפע"ד דזה דאמר הש"ס דזה שאמר על מנת שאקריבנה בבית חוני והוה כמאן דאמר על מנת שלא אתחייב באחריותה והיינו דלא הקפידה תורה בשעה שהקדיש שיקיים חובתו ויקריבנה וזה מצוה אחרת שאסור לשחוט בחוץ אבל הקדש של עולה יכול להיות על מנת שלא יתחייב באחריות ולא שייך מתנה על מ"ש בתורה ובאמת נתחייב על שחוטי חוץ כרת אבל לא שייך מתנה על מ"ש בתורה שהעולה היה יכול להיות הקדש אף אם לא יקריבנה וכל שיהרגה או תאבד הוה עולה והוה כאומר על מנת שלא אתחייב באחריות ועל זה מקשה מנזיר דשם ע"כ אם לא יגלח לא יתקיים מצות נזיר ולא יתכשר ואם כן שוב הקפידה תורה לצורך נזירות שיגלח בבהמ"ק ואם כן הוה מתנה עמ"ש בתורה ולכך רצה לחדש רבא דהוא לדורן נתכוין והיינו כמ"ש הבני יעקב בכוונת המהרי"ט דלא חל שם עולה כלל ועל זה אמר רב המנונא דלא מסתבר ודוקא בנזיר ע"כ דכוון שלא יהיה נזיר כלל דאל"כ הוה מתנה על מ"ש בתורה אבל בעולה נתכוין באחריות שלא יתחייב ובזה מבואר היטב מה שנסתייע מר"י והיינו דאם נימא דמתכוין לדורן בעלמא שוב לא יתחייב כרת כששוחט בחוץ וכמ"ש הבני יעקב לתמוה על המהרי"ט עיין בקצה"ח סי' ר"ג אבל לר"ה שפיר חייב כרת דהוה כמתנה על מנת שלא יתחייב באחריות אבל ההקדש חל וחייב כרת ודו"ק היטב.