שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ע״ה (ו׳)

והנה בהא דאמרו דשערו הי' מונח בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין וכן אמרו בע"ז דף מ"ד גבי בית דוד וקשה לי לפמ"ש המקובלים דתפילין של רש"י ור"ת הם שניהם אמת עפ"י סוד ולכך כתבו דמ"ש בש"ע דלא יניח שני זוגות תפלין כי אם המפורסם בתורה וחסידות היינו שניהם גם יחד ואם כן לפ"ז הכה"ג ומלכות בית דוד דהי' מפורסמים בתורה וחסידות היאך הניחו שני זוגות תפלין ביחד והא אין מקום בראש רק להניח שני תפילין והרי הי' מונח הציץ או הכתר על הרא"ש וצ"ע. והנה מדי דברי זכר אזכור מה שנחלקו הרמב"ם והראב"ד פ"י מכלי המקדש הח"ט שנחלקו אי שייך חציצה שלא במקום בגדים בפחות משלש ולפע"ד לכאורה ראי' ברורה להראב"ד מהא דאבעיא להו בתפילין מהו שיחיצו ומסיק דשל יד הוא דחייץ ולא בשל ראש והיינו משום יתור בגדים אף דשייך חציצה בשל ראש כמ"ש התוס' שם וע"כ דכל שלא שייך יתור בגדים ליכא משום חציצה והמעיין בתוס' שם ימצא שהדברים מפורשים אמנם ליישב קושית הריטב"א הובא בכ"מ שם מהא דפריך ותיפוק ליה דהוה לי' חציצה הנה בשעה"מ פ"י מכלי המקדש שם היטב אשר דבר בזה שהראב"ד סמך על לישנא בתרא דאמר דחוצץ וחציצה לא משום יתור בגדים הוא ע"ש שהיטב אשר דבר בזה ואני מוסיף דכפי הנראה ברמב"ם הי' לו הגירסא מהופכת שהל"ק אשר לפנינו הי' לפניו ל"ב כמ"ש הכ"מ ועיין בהגהת הכ"מ שם ואם כן שפיר פסק כל"ב שהוא לפנינו הל"ק אבל הראב"ד הי' לו הגירסא כמו שהוא לפנינו ועל כן פסק כל"ב ודו"ק אמנם גוף דברי הראב"ד תמוהים לפע"ד דהיאך אפשר שלא יהיה חציצה ומה בכך שהוא פחות משלש על שלש סוף סוף לא גרע מעפר ורוח שבין בשר לבגד שמבואר שם דהוה חציצה וגם לענין טבילת נדה הוה חציצה וגם הרמב"ח בכ"ת בסוכה דף ל"ז הקשה מהא דהוש נא דמבואר דאף באגד מעט מקרי חציצה וע"כ נראה דגם הראב"ד מודה בזה רק דלגבי גמי בשעת עבודה הוא דכתב הראב"ד כן דהמעיין בתוס' סוכה דף ל"ז ימצא דמחלקו לבסוף דכל שהוא לצורך עבודה לא מקרי חציצה היפך הס"ד בתוס' שם יעו"ש ולפ"ז שם דגנאי לעבוד עבודה עם מכה מגולה כמ"ש רש"י שם ולכך לא נקרא חציצה כל שהוא פחות משלש על שלש ומה דפריך ותיפוק ליה דהו"ל חציצה לא פריך רק ביתור בגדים למה שאינו לצורך עבודה דהוה חציצה ובזה מיושב קושיות הריטב"א על הראב"ד וגם קושית השעה"מ והנה במה דמבואר בדף ח"י בזבחים דלבש שני אבנטים חייב ק"ל דבלא"ה הרי האבנט היה כלאים ולא אשתרי ואף דאמרינן מדאשתרי אשתרי היינו במה שצריך לעבודה לא בזה וצ"ע.