שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ע״ה (ד׳)

ובזה מיושב היטב מה דקשה לי טובא איך היה אפשר שהכה"ג יניח תפילין של ראש בין ציץ למצנפת והא תפילין אסור בהס"ד ולמדו ק"ו מציץ דאסור בהס"ד כמבואר ביומא דף ז' והרי מבואר בראב"ד פ"ז מפרה ה"ג דהמילוי לשני בני אדם נפסל בשביל היסח הדעת שאין אדם יכול לכוין לשני דברים כאחד ע"ש וכיון שהיה צריך לכוין לשני דברים שאסורים בהיסח הדעת הציץ והתפילין הרי מסיח דעת מאחד מהם והוא קושיא נפלאה וע"כ דבאמת לא היה מניח תפילין אז רק ששם היה המקום שראוי להניח תפילין ודו"ק היטב. והנה שמעתי מפה קדוש אבי זקני הרב הגדול הצדיק מוה' דוב בעריש ז"ל שהקשה להרב הקדוש החסיד מוה' רצ"ה מזידטשוב במה דמבואר בש"ע סי' כ"ח סי"א בהג"ה דשל יד מיושב ושל ראש מעומד לפ"ז היאך הי' יכולים הכהנים להניח תפילין של יד בעזרה הא קי"ל דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ואיך הי' מניחים בישיבה ושתק לו ודפח"ח ובאמת שאין לומר דקודם שהי' בעזרה הי' מניחין תפילין דזה אינו דאם כן ל"ש דעוסק במצוה פטור מן המצוה דהא כבר הניחם ועיקר הפטור והאיסור הוא רק בשל יד וקושיתו עצומה ולפ"ז לפמ"ש בירושלמי הובא בתוס' סוטה דף מ"ם דהכה"ג היה לו ישיבה בעזרה הוא היה יכול להניח תפילין ועכ"פ יש לומר דהפלוגתא בירושלמי אי היה מקריב בכל יום או בשבתות וימים טובים תלוי בזה ודו"ק היטב והא דאבעיא בית השחי מהו שיחוץ ערש"י וצ"ע בנדה דף י"ג ע"ב מכנסי כהנים למה דומים ועיין רמב"ם פ"ח מכלי המקדש הלכה ח"י ובפ"י הלכה ז' כתב הכ"מ דהרמב"ם לא גרס בית השנצין מאי ע"ש ואולי הוא מה"ט ודו"ק ובגוף קושית הראב"ד גבי מעיל כפי הנראה מדברי הרמב"ן פרשה תצוה גבי מעיל שרמז הכ"מ שצורת מעיל הוא כך ולק"מ.