שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ע״א

מאבי מורי הרב הגאון ני' ע"ד אשר ראה ספר הת"ח הנדפס מחדש ונספח לתוך המחברת השגות ספר וויכוח מ"ח ומה שהשבתי על דבריו ושבח את אשר הדרתי פני זקנינו הרמ"א ז"ל וכתב בסופו על מ"ש שם בכלל מ"ב דין וא"ו וז"ל ראיתי אשר תמהת על דברי הש"ך סי' פ"ז ס"ק ו' הביא ראיה מתוס' כתובות דף ס' ד"ה ממעכן דבדרבנן גזרו משום מראית עין ויהי להפך אמת כי דברי הש"ך שגבו ממני ואמנם בכל זה ראיתי מש"ס שבת דף ס"ה דפריך מזוג הפקוק היא ראיה ברורה דהא מקח וממכר מדרבנן וכבר הרגיש בזה המ"א סי' ש"א בזה ואציגה נא עמך אשר שמעתי מפה טהור לאמו"ר הרב הגדול זלה"ה ליישב דברי אדונינו רמ"א ז"ל ואמר דהנה התוס' העירו הא דלא אסור משום משוי ותרצו דהזוג בטל לגבי האפסר ע"ש והנה רש"י פירש מחזי כמאן דאזיל לחינגא לשוק למכור ותולין בצווארו כדי לנאותו ע"ש וכיון דהזוג צריך הוא לנאותו הוא חשוב ולא בטל גבי האפסר ושפיר חשוב משוי דכל לנאותו חשוב עשוי וזה ברור ולפי זה אתי שפיר דעתה הוא מידי דאורייתא ולא דרבנן ועל פי זה יישב דברי הסמ"ג דכתב הטעם משום משוי וכבר תמהו עליו דהוא היפך דברי הש"ס ולפמ"ש אתי שפיר ודברי הסמ"ג והש"ס צדקו יחדיו ודו"ק. ועפ"ז אמרתי ליישב קושית הגאון בעל ישועת יעקב זלה"ה דלפמ"ש התוס' בביצה גבי סולם דכל דברה"ר בלא"ה אסור משום הוצאה לא גזרו בחדרי חדרים אם כן כאן דברה"ר אסר משום משוי ולא שייך לגזור בחדרי חדרים ומה פריך על רב ולפמ"ש אאמו"ר זלה"ה ל"ק דדוקא התם בביצה דברה"ר אסור משום משוי ממש ולא משום מראית עין א"כ לא הוצרכו חז"ל כלל לגזור משום מראית עין דבלא"ה אסור מדאורייתא ברה"ר א"כ כיון דברה"ר לא גזרו משום מראית עין ממילא לא שייך לגזור בחדרי חדרים אבל כאן דבאמת לא הוה משוי דבטל לגבי אפסר רק דהרואה יאמר דאזיל לחינגא והוה משוי ואם כן האיסור ברה"ר הוא משום מראית עין ושפיר גזרו אף בחדרי חדרים ודו"ק היטב עכ"ד דפח"ח ולפענ"ד כל הבנין נסתר דאמת דלנאותו הוה משוי לכולי עלמא בין לרב בין לשמואל וכן קי"ל בסי' ש"ה סי"ז אבל גוף היסוד דכל דהוה לנאותו לא בטל לגבי אפסר זהו מבואר במג"א להיפך בסי' ש"ה ס"ק וא"ו שכתב דאף דכל לנאותו אסור מכל מקום בטל לגבי אפסר ע"ש וגם בסמ"ג שכתב דהאיסור משום משוי כוונתו משום מראית עין הנה בסמ"ג מבואר דברי הש"ס דמחזי כמאן דאזיל לחינגא וגם משום משוי ומבואר דמשוי הוא מלבד החשש דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא וגם לפע"ד קושית הש"ך יתכן גם ממה דתני לא יקשור בו גמלים משום דמחזי כמאן דאזיל לחינגא כמבואר שם דף נ"ד ע"א וכן קי"ל בטוש"ע סי' ש"ה שם ושם ע"כ מיירי באופן דליכא איסור תורה משום קשירה דאם לא כן אין צריך לטעם דמחזי כמאן דאזיל לחינגא ואם כן לא הוה רק איסור משום דמחזי כמאן דאזיל לחינגא ולא שייך משום מראית עין וצ"ע.