שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ז׳ (ד׳)

שוב ראיתי דגוף הקושיא של הרב מלביטש הנ"ל ל"ק דנראה דרש"י ס"ל כשיטת התוס' הנ"ל וכמ"ש ביומא ז' ד"ה כל וז"ל דכתיב איש כי יהי' טמא לנפש וכו' אבל זבין ומוצרעין נדות ויולדות שטומאתן יוצא מגופן לא הותרו ובועל נדה כנדה הן מדהשמיט טומאת שרץ משמע דגם ט"ש הותרה ועיקר דלא הותרה הוא רק בטומאה יוצא עליו מגופו וע"ז הרגיש מבועל נדה וכתב במתק לשונו דבועל נדה כנדה והיינו דגם זה דינו כנדה הן אמת דמ"ש בועל נדה כנדה באמת נדחה לעיל ומסיק בתיובתא ואולי כוונת רש"י לזה הוא בועל נדה כנדה דמקרי טומאה יוצא מגופו ובאמת צ"ע מדוע פירש רש"י כאן זאת ולא בתחלת הסוגיא אך נראה דבאמת אם נימא כל דאיכא טמאין וטהורין בהאי בית אב טהורי עבדי וא"כ י"ל כיון דעכ"פ ב"ק הוה וא"כ צריך להפריש ניהו דסגי ביום אחד מ"מ כיון דיכול להפרישו מביתו מפרישין אבל לפי מה דמסיק דאף דאיכא טמאים וטהורים טמאים עבדי שפיר ק"ל לרש"י א"כ למה מפרישין הכה"ג ולכך הוצרך לחדש דבועל נדה כנדה לענין זה ועדיין צ"ע. שוב ראיתי שע"כ לא נחלקו אי בועל נדה כנדה הוא דוקא לענין אי טובל ביום או בלילה אבל מ"מ טמא ז' כנדה וא"כ יש לו דין נדה וטומאה לא הותרה ובזה דברי רש"י א"ש וגם מה שלא כתב בל"ק משום דפשיטא דבכה"ג ודאי צריך להפריש אבל לל"ב שפיר ק"ל ודו"ק היטב ודרך אגב אומר במ"ש רש"י בפסחים ע"ז ד"ה שאינו על מצחו כדאמרינן בר"ה שאינו נכנס בבגדי זהב שאין קטיגור נעשה סניגור ותמה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל דהש"ס נתן רק טעם אבל גוף הדבר מבואר במקרא דלובש ד' בגדים ולפע"ד בפשיטות דהנה בשאר כל ימות השנה הכה"ג לובש שמונה ד' של כה"ד וד' בגדי זהב וביוה"כ לובש ד' בגדי לבן וא"כ אין ראי' מה דכתיב ביוה"כ ד' די"ל דחשיב מה דמשנה מבגדי זהב ללבן אבל גם הד' של בגדי זהב לובש כדי שיהיו בח' בגדים ולכך הוצרך רש"י לומר דאינו לובש בגדי זהב כלל ובזה מדוקדק מה דאמרו מפני מה אין כה"ג לובש בגדי זהב ולא אמר מפני מה אמרה תורה כדאמרו בכמה מקומות וער"ה ט"ז משום דבתורה אינו מבואר רק שע"פ טעם זה אינו לובש בגדי זהב.