שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס״ז

שנת תרט"ו נשאלתי מאיש א' מק' ביזנאב שהרב המנוח מוהר"ר משה ברומער ז"ל אבד"ק בוזנאב התיר לו למכור עגלות וסוסים שלו לעבדו הכנעני ויהיה הכל על אחריות שלו להיות על שבתות ויו"ט שלו וימכרם על איזה ימים שיהיה שלו למען יוכל העבד לנסוע ולמשוך בקרון והבעלים לא יעברו על שביתות בהמתו וערערו עליו איזה אנשים ובא האיש הנ"ל לשאול פי אם יוכל לעשות כן אחרי כי בא בשנים רוצה ליישר דרכיו מבלי נדנוד איסור וזאת אשר חשבתי הנה אמת כי הצ"ץ סימן ל"ה האריך לאסור אבל לא ידעתי למה החמיר כל כך דמ"ש דהריצב"א דמתיר הוא דוקא במקום פסידא שכבר הי' לו שדות בשותפות והי' לו פסידא אבל כאן דהסוסים הם שלו ואין להם פסידא רק מה שאינו מרוויח במה ששובתים בשבת זה לא מקרי פסידא באמת המעיין בב"י סימן רמ"ו ימצא דאין חילוק דבכל ענין מותר וזה נקרא פסידא ומ"ש דלמה לא חש הריצב"א משום שכירות ומשום שאלה ומשום נסיוני לפי ע"ד ליתא דזה דוקא אם מוכרו באמת שייך החשש דנסיוני וגם משום שאלה ומשום שכירות אבל כל שמוכרו כדי להפקיע מעליו איסור שבת ניהו דלא הוה רק הערמה מכל מקום קלקלתו תקנתו דלא שייך נסיוני בזה דבאמת יהיה של הבעלים אחר השבת וגם משום שאלה ומשום שכירות ל"ש דהרי כל מה שטרח אינו רק הערמה להפקיע איסור שבת והוא עצמו מחזר להפקיע איסור וכעין דאמרו בפסחים דף י"א דהוא עצמו מחזר עליו לשרפה וא"ל דהערמה בדאורייתא אסור ושביתת בהמתו הוא מה"ת וכמ"ש התב"ש לענין מכירת בהמות בפסח דזה אינו דמלבד דכל האחרונים חלקו עליו אף גם דזה דוקא שם שמוכר לעני ואביון וזה אינו רוצה לקנות כלל כמ"ש התב"ש אבל כאן כיון שעל אותן הימים לא אכפת ליה במכירתו א"כ לא שייך שביתת בהמתו דס"ס אינם שלו וכדין מוכרו בלבב שלם וכל עיקר הסוסים הם רק לרכיבה ומה לו בזה אם הם שלו או של הנכרי כל שזה קונהו על אותן הימים בסך מה הם שלו גם החשש דאין מוכרין בהמה גסה לעע"ז ל"ש בזה דאינו מוכר להם לחלוטין ומ"ש דאין למכו' רק לעכו"ם אחר ולא למשרתו כמבואר באו"ח סי' תמ"ח הנה באמת גם שם נחלקו הט"ז והמ"א ואף לפמ"ש הח"י שם ליישב כדי שיקנה במשיכה וכאן ל"ש זאת דבאמת עושה משיכה ג"כ עם הכסף שנותן לו דהא מושך העגלה עם הסוסים ואף דאינו מכוין לשם קנין מכל מקום הישראל מכוין להקנות וכל דאיכא דעת אחרת מקנה קנה כמו שכתב הראב"ד ועיין קצה"ח סי' ער"ה ואף אם העכו"ם מושך בשבת אין על ישראל שום איסור דהוא הקנה לו ע"ש ובידו לקנות בכל עת שירצה ומה שכתב שאם הנכרים מוציאים העגלות בשבת יש מראית עין הנה כיון שעושה שטר עמהם ומפרסמים הדבר ליכא משום מראית העין והלואי שימכרו העגלות ובעוה"ר פורקים עול ואינו מוכרים כלל ועיין בפרמ"ג סי' רמ"ו ס"ק ט' באשל אברהם שמצדד להתיר מטעמים אחרים ועכ"פ גם הוא חולק על הצ"ץ רק שאינו מתיר רק בד"וה ולא בע"ש ולפע"ד כל שעושה שטר ומפרסם הדברים לא שייך כל כך מראית עין כנלפע"ד ובגוף דברי הפרמ"ג שתמך יסודותיו על דברת המ"א סי' ש"ה ס"ק וא"ו דכל שבעצמו שבות בבהמתו לא גזר הנה בתשובה הארכתי בזה אמנם כעת נראה לפע"ד דהדברים תמוהים דבאמת שביתת בהמתו דהתורה אמרה למען ינוח מה נ"מ בזה בין כרמלית לרה"ר סוף סוף בהמתו לא נח בשבת וע"כ מ"ש הפרמ"ג דבזמן הזה אין לנו רשות הרבים צ"ע דסוף סוף הרי לא נחה בשבת ומפני כי לעת עתה אני מוטרד בענינים אחרים על כן דברי מעטים.