שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס״ב (ז׳)

והנה דברי הערוך כתובים בכמה מקומות בתוס' וברא"ש ובר"ן פ' שמנה שרצים בסופו מביא ראיית הערוך מהך דמוכרי כסות דאף דהוה פסיק רישא שרי והר"ן דחה דשאני התם דכל שאין לו הנאה ממנו הוה ליה כנמטא דנרש דשרי ודבריו תמוהים לפע"ד דנמטי דנרש דשרי הוא רק בהצעה דאינו רק מדרבנן ולא בלבישה והעלאה כמ"ש התוס' ביומא דף ס"ט והר"ן בעצמו ביאר כן פרק במה אשה ע"ש ובאמת בתוס' בשבת כ"ט כתבו דמיירי שהוא לבוש על כמה בגדים באופן שלא הוה פסיק רישא וצע"ג. והנה בהא דפריך בזבחים דף צ"א והא קמכבה כבר כתבתי לעיל דקשה הא מדאורייתא מותר דבר שאינו מתכוין אף לר"י כמ"ש התוס' ביומא ואם כן שוב לא מצי לעקור משמעותיה דקרא דאשה וכעת ראיתי שכעין זה הקשה הבה"ז ודייק מזה דפסיק רישא באינו מתכוין אסור מה"ת אבל באמת ל"ק דבש"ס יפה הקשה דניהו דמה"ת הוא כן מכל מקום היאך מתיר שמואל והא מדרבנן עכ"פ אסור ואף לפמ"ש דעכ"פ מה"ת משמעות כן מכל מקום כל דרבנן אסרו שוב יכולים להוציא משמעות המקרא אמנם נראה דלפמ"ש הט"ז ביו"ד סי' קי"ז דכל דהתורה פירשה בהדיא ההיתר שוב לא יכלו חז"ל לאסור וא"כ כיון דעכ"פ משמעות המקרא הוא כפשוטו כמ"ש רש"י דצריך לעקור משמעות המקרא ואם כן שוב לא מצי חז"ל לאסור והוא קושיא נפלאה אמנם נראה דהרי רש"י כתב דגם לר"ש קשה דהא הוה פסיק רישא וכתב דאפשר לזלף בטפין דקות ולפי זה שוב איני מפורש ההיתר דהא יכול לזלף בטפין דקות ושוב מצו חז"ל לאסור בשביל דאינו מפורש בתורה אברא דעדיין קשה דהא עכ"פ פסיק רישא דלא ניחא ליה מקרי דהא הוא אין צריך לשום ענין כיבוי רק דהוה פסיק רישא וכיון דאפשר בטיפין דקות שוב הוה פסיק רישא דלא ניחא ליה דהוא אין צריך לו רק לקיים המצוה וקיום המצוה אפשר בטפין דקות אמנם נראה דלר"י ממנ"פ אסור דבאמת בפסיק רישא אסור לר"י מה"ת אין מתכוין ואם כן מה תאמר דעכ"פ הוה פסיק רישא דלא ניחא ליה דאפשר בטפין דקות דאם כן ממנ"פ שוב אסור עכ"פ מדרבנן דאינו מתכוין אסור לר"י מדרבנן וא"ל דהתורה התירה דהא עכ"פ התורה התירה בטפין דקות דאם לא כן שוב הוה פסיק רישא ול"ש לא ניחא ליה דהא התורה התירה אף בגסות שוב א"א לדרבנן לאסור ושפיר אמרו דלר"י אסור אבל לר"ש באמת יש לומר דהתורה התירה בדקות ועכ"פ אינו מפורש בתורה דא"ל דהוה פסיק רישא דהא הוה פסיק רישא דלא ניחא ליה ושוב מותר אף בגסות כיון דלא מתכוין ומותר לר"ש ושוב הוה פסיק רישא דלא ניחא ליה אבל לר"י ממנ"פ אסור ובזה מבואר היטב דברי הרא"ש שלא יסתרו אהדדי דבאמת להשאלתות דס"ל דבר שאין מתכוין אסור בשאר אסורים אף לר"ש וא"כ ממילא שוב ל"מ מה דהוה פ"ר דלא ניחא ליה וכמו לר"י דאי אפשר לומר שהתורה התירה דהא באמת הוה פסיק רישא ומה נאמ' דלא ניחא ליה ומטעם דאפשר בטפין דקות דאם כן שוב לא מעקר משמעות המקרא ושוב לא התירה התורה בגסות ומקשה על שמואל דמותר ומה פריך והא קא מכבה וע"כ דדבר שאין מתכוין מותר גם בשאר איסורים ושוב הוה פסיק רישא דלא ניחא ליה ושוב מותר אף בגסות כיון דלא מתכוין ואף דהרא"ש והתוס' והר"ן אסרו בפסיק רישא בשאר אסורים אף דלא ניחא ליה מ"מ א"ש דהם מוקי כר"ש דשאני כל איסורים דעכ"פ עושה האיסור דשותה סם למעקר אף דמתכוין לרפואה מ"מ הוה פסיק רשא ואף דלא ניחא ליה מ"מ גוף הפעולה שעושה ניחא ליה מה דשותה הסם אף דלא ניחא ליה שיעקר אבל במזלף על גבי האישים גוף הפעולה של הכיבוי לא ניחא ליה הוא וא"צ אלא למצוה והשאר לא ניחא ליה וכל דהיה יכול לזלף בטפות דקות היה ניחא ליה טפי הלכך אף כשאינו מצמצם כיון דאינו מתכוין כלל לכבות מותר לר"ש וע"כ לא אסר ר"ש פסיק רישא באין מתכוין בשאר איסורים אף דלא ניחא ליה היינו כשעכ"פ גוף הפעולה שעושה ניחא ליה משא"כ בזה ודו"ק היטב כי הוא קילורין לעינים ופטרה לרא"ש וכל הפוסקים ובזה יש לדחות דברי הרא"ש פרק הבונה דדחה דברי הערוך דהא אפשר ליפול על עצי המערכת באופן שלא יזלף ולפמ"ש אדרבא זה ראיית הערוך דהוה פסיק רישא דלא ניחא ליה דהא אין צריך להמצוה דהא אפשר בטפות דקות וכמ"ש ובפנים מאירות הקשה על רש"י דאם כן מאי מקשה והא קמכבה דהא אפשר בטפין דקות ולכך כתב דאף בטיפין דקות נמי הוה כיבוי רק דהוה פסיק רישא דלא ניחא ליה בכבוי ודבריו תמוהים דאם נימא דגם בדקות הוה כיבוי אם כן מה תירץ רש"י דאפשר בדקות והא מ"מ הוה כיבוי ואי משום דלא ניחא ליה אף בגסות מותרות להערוך וזה ראיות הערוך אך לפמ"ש א"ש הכל דלר"י כל דאפשר בדקות שוב אסור משום אינו מתכוין וא"ל דהתורה התירה דזה אינו דהוה פסיק רישא וא"ל דאפשר בגסות דאם כן שוב אפשר דהתורה לא התירה רק בדקות ושוב אסור בגסות משום דאין מתכוין אסור מה"ת אבל לר"ש מותר בזה וכאן לא שייך לאסור אף דהוה פסיק רישא בשאר איסורים מ"מ כאן לא מתכוין כלל לאותו פעולה ודו"ק היטב וזה דאמרו כיבוי דמצוה שאני והיינו דאין צריך כלל לאותו כיבוי ואח"כ מסיק דלר"י אסור על כ"פ מדרבנן בא"מ אבל לר"ש בודאי שרי.