ודרך אגב אזכיר מה דק"ל בהא דפריך פסחים ז' ובתר אסורא מי מצי מבטל ליה והא תניא היה יושב בבהמ"ד ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו וכו' אלא יו"ט בתר אסורא אמר רבי אחא בר' יעקב הכא בתלמיד יושב לפני רבו מסיקינן ומה קושיא הא ראב"י ס"ל דאף לר"י של אחרים ושל גבוה מותר באכילה או עכ"פ בהנאה להתוס' שם ואם כן כל שרוצה לזכות בהחמץ של עכו"ם נעשה שלו וכמ"ש התוס' ברגע הזו יכול לבטלו וכעין מ"ש הר"ן בע"ז פ' כל הצלמים דלכך אמרו גזירה שמא יגבה אף דהוה אסורי הנאה כיון דיש לו תקנה לבטלו זכייתו וקנייתו באים כאחד וכן בחמץ בפסח של נכרי דאפשר לישראל לזכות בו היה של ישראל ואסור לעולם ואם כן לראב"י דאפשר לישראל לזכות ומותר בהנאה שוב יוכל לבטלו ולא יעבור בב"י דזכייתו והעברת בב"י וב"י אלו בא כאחת ואף דראב"י הדר ביה כדאמר שם אמאי לא הוכיח מכאן דגם כן הדר ביה דאם לא כן היה לו לשנויי כה"ג וצ"ע.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ח (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
