שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס״ב

בשנת תרט"ז למדתי סוגיא דכתובות דם מפקד פקיד והנה ארשום בקצרה מה שראיתי בדברי התוס' שם שהקשו לפירש"י דטעמא דחבורה משום צובע דהרי לשמואל ע"כ לא שייך צובע דהרי הוא אמר משום נטילת נשמה חייב שוחט ולא משום צובע וצ"ע דלפמ"ש בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' צ"ב דלכך לא ס"ל לשמואל משום צובע משום דאין צביעה באוכלין ולכך גם הרמב"ם לא העתיק משום צובע ע"ש כי אינו לפני ולפ"ז הרי המלמ"ל פי"א משבת הביא קושיא בשם הרב מוהר"י אלפנדרי ז"ל דל"ל תקריב אפילו בשבת ת"ל דאין עיבוד באוכלין וכתבו דבעולה דלית בי' אכילה דכלה כליל שייך עיבוד ע"ש ועיין בשעה"מ הלכות יו"ט שנסתפק בחלבים דאסור באכילה דל"ש עיבוד ולפ"ז אין מקום לקושית התוס' דבשלמא בשחיטה דעלמא לא שייך צביעה דאין צביעה באוכלין משא"כ במילה או בדם בתולים דלא שייך בזה אכילה שייך משום צובע וצע"ג ומשום נטילת נשמה באמת לא שייך כאן כמ"ש התוס' דא"ל להחלשה ועיין בשטה מקובצת כאן והנה בהא דאמרו מה דעתך מתוך שהותרה חבורה לצורך הותרה נמי שלא לצורך הקשה הפ"י דהא הה"מ כתב דבשחיטה שייך גם משום מפרק רק דא"צ לדם וא"כ הכא דלדם הוא צריך לתסר גם ביו"ט משום מפרק והנראה בזה דהנה בהא דאמר רב מסוכריא דנזייתא אסור להדיקה ביומא טבא והוא משום סחיטה וקשה הא הבה"ג מתיר לסחוט ביו"ט וכאן מבואר דאסור ובאמת המ"א סי' תק"ה מקשה על הבה"ג דהא ר"י אמר גזרה שמא יסחוט פירות וכבר הארכתי בזה. וכעת נראה דבר חדש דזה תלוי בהא דאסור מפרק וסחיטה משום מפרק דאם נימא דמשקין מפקד פקידי ל"ש מפרק כמו בדם אם מפקיד פקיד לא שייך מפרק אבל אם מבלע בליעי שייך מפרק ולפ"ז י"ל דהבה"ג ס"ל מפקד פקיד ולכך מתיר סחיטה דפירות דלא שייך מפרק ובריש ביצה ס"ל לר"י דמבלע בלועי ולכך אסרו ובזה מובן שם מה דאמרי שם משקין מבלע בליעי והיינו דהם סוברים דבמשקין הוא דשייך מבלע בליעי משא"כ בביצה והנה התוס' האריכו כאן אי הטעם של מסוכרייתא דאסור משום סחיטה אם הוא בשביל מפרק או משום ליבון והנ"מ הוא לענין יו"ט דאם משום מפרק אפשר דביו"ט שרי ובזה עמדתי על דברי הטוש"ע שהעתיק הדין של רב בסי' ש"כ סעיף ח"י ולכאורה תמוה דהא רב נקט לה ביו"ט ומדוע שינו והעתיקו לענין שבת וגם על רב גופא קשה למה נקט ביו"ט ולפמ"ש רב רבותא אשמעינן דלא תימא דסחיטה אסור משום מפרק ואם כן אפשר דמותר ביו"ט אם נימא דפקיד ולכך קמ"ל דאסור משום ליבון ואסור אף ביו"ט ולפ"ז לפי מה דהעלו התוס' דסחיטה לא שייך משום ליבון רק במים שוב עיקר הטעם משום מפרק ואם כן לכך שינו הדין והעתיקו בהלכות שבת דאסור אף באוכל נפש ולא ביו"ט ודו"ק ולפ"ז שוב לא שייך מפרק ביו"ט ולכך שרי משא"כ בשבת ודו"ק.