ובזה נראה לפע"ד להסביר הא דאמרינן דאביי אמר דמודה ר"ש בפ"ר דאסור והיינו דלאביי אליבא דר"ש לא אפשר אסור כל (דלא) מתכוין ואם כן בפסיק רישא דהוה כמכוין ניהו דנימא דהוה א"א בענין אחר מכל מקום לדידי' לא אפשר אינו מעלה כלל משא"כ אליבא דר"י במקום דלא אפשר מה אכפת לן דהוה פסיק רישא כל דאי אפשר בענין אחר שרי לדידי' וזהו דבר חדש.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס״א (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.