שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס״א

ענין דבר שאינו מתכוין ופסיק רישא. ראיתי בספר מחנה לוי' שנדפס מחדש על הלכות שמחות למוהר"מ מרוטונבורק ז"ל ובסופו איזה תשובות ובסי' י"ט כתב בהא דכתב הרמב"ם פ"ה מנזיר הי"ד דלא יחוף באדמה מפני שמשיר את השער בודאי ואם עשה כן אינו לוקה וכתב הכ"מ הטעם משום דאינו מתכוין להשיר וקי"ל כר"ש דדבר שא"מ מותר וע"ז תמה בספר הנ"ל דהא הו"ל פסיק רישה ומודה ר"ש וכתב דשאני הכא שאינו מתכוין להשיר את השער אלא לחוף לצורך איזה הנאה אחרת והא לא דמיא לשאר פ"ר ול"י כגון המחתך ראש הבהמה ואומר שלא נתכוין להמיתה דחייב שהרי מ"מ מתכוין הוא לחתוך את הראש והרי הבהמה מתה עי"כ משא"כ הכא דאין מתכוין להשרת השער וכתב שכן מצא להרב לשון למודים אא"ח סי' קנ"ח ובזה נלפע"ד לפרש דברי הה"מ פי"ב משבת ה"ב שכתב דכל שאינו מתכוין אין ראוי לומר פ"ר הוא ולחייב מפני שכשהוא מתכוין עושה מלאכה וכשאינו מתכוין אין בו מלאכה כלל שהרי אינו רוצה לעשות ממנו כלי דומה לקטימת קיסם שכל אינו קוטמו לחצוץ שיניו הוא פטור שכל שהוא מפני תיקון כלי כל שאינו פטור וכו' ועלח"מ שם ומ"א סי' שי"ח ס"ס ל"ו והכוונה לפע"ד דכל שאינו מתכוין ל"ש פ"ר דהא אינו מתכוין כלל לעשות כלי והוא עושה לדבר אחר וא"כ ל"ש פ"ר וכדבר האמור ובזה מיושב מה דאמרו אבל לא סורק ומקשה רישא ר"ש וסיפא רבנן ומשני דאף לר"ש כל הסורק להשיר נימין מדולדלות מתכוין ותמה הריב"ש על רש"י בשבת נו"ן דפירש דהטעם משום דהוה פ"ר ועיין באורח מישור ולפע"ד באמת ניהו דמתכוין להשיר הנימין הא על כל אחת מהשערות שלוקח אינו מתכוין לקחת אותו רק דמ"מ פ"ר הוה כמ"ש הריב"ש שם לדחות דברי הרב מו"ה חיים לפפא שהתיר לסרוק בשבת ואמר דנגד כל אחת מהשערות לא הוה פ"ר והוא דחה דבכה"ג הוה פ"ר ולפ"ז לענין מתכוין י"ל סברא זו דלכל אחת מהשערות אינו מתכוין ולכך פירש"י דהו"ל פ"ר רק דלא תאמר דאינו מתכוין כלל לאותו מלאכה וכמ"ש בספר מחנה לוי' הנ"ל לזה דכל הסורק מתכוין להשיר נימין המדולדלים וא"כ עכ"פ כוונתו למלאכה זו ושוב הו"ל פ"ר ודו"ק היטב.