שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס׳ (ז׳)

והנה במ"ש התוס' במכות בסברת ר"י דלכך בד"מ תתקיים העדות בשאר משום דעכ"פ מחויב שבועה בע"א לכאורה רציתי לומר דלפי מ"ש בשטמ"ק כתובות כ"ג גבי זו אומרת נשביתי טהורה אני כתב בשם הרמב"ן דע"א דנאמן לשבועה הוא משום דחזי לאצטרופי עם עוד עד ויחייב ממון ע"ש ולפ"ז כאן שבאמת יש עוד עד הפסול א"כ אדרבא כשיצטרף עם זה יתבטל כל העדות ונהי דהי' חזי לאצטרופי עם עד כשר אבל עכ"פ מה חזית דחזי לאצטרופי עם עד כשר שאינו שם הרי חזי לאצטרופי עם עד הפסול ויתבטל כל העדות וז"ב וזהו לדעתי סברת רבי דלכך אף בד"מ בטל העדות ובזה י"ל דזה שאמרו אי לאסהודי קאתו או למחזי קאתו ופירשו התוס' בשם ר"ח כהן דהיינו דהכשרים אתו למחזי והיינו כיון שזה הכשר אתי רק למחזי שייך חזי לאצטרופי עם עד שהי' למחזי ול"ש לומר מה חזית דתצרפו עם עד אתי למחזי והלא יש עד פסול שתצרפו עם זה דז"א דהרי למחזי עם לאסהודי אינם בגדר אחד ודו"ק ודע דלפירוש ר"ח כהן מבואר שלא כדברי התוס' ישנים בכריתות י"ב דבעי שיתכוון לעדות ושטת רש"י יש לומר דהוא כדבר התוס' ישנים דלכך כל שהקרוב נתכוין למחזי לבד אינו מצרף דזה אינו בגדר עדות כלל והוה כמו אשה וקטן דאינן בכלל נמצא אחד מהם קא"פ ומה שהקשו התוס' א"כ לא יהרג אדם צ"ע דהתוס' בעצמם כתבו דבד"נ ל"ש זאת דהרי הקרוב הי' יכול להתרות ע"ש וצע"ג.