שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס׳ (ו׳)

והנה בהא דאמר ר"י בד"א בד"נ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר והתוס' נתקשו בזה דמ"ש הא משפט אחד כתיב ע"ש ולפע"ד הי' נראה דבר חדש דסברת ר"י הוא כך דע"כ לא פסול קאו"פ רק בד"נ דבעי שיראו כאחד ויעידו כאחד ועדות מיוחדת פסול א"כ נצטרפו בפסול ופסול אבל בד"מ דעדות מיוחדת כשר א"כ אף שראו כאחד והעידו כאחד הא אם הי' באים בזאח"ז כשר הי' ולמה יפסול אף שראו כאחד והעידו כאחד מ"מ לא בעי צירוף שלהם וכשר כן הי' נלפע"ד אמנם בריטב"א במכות בהא דאמרו עדות מיוחדת כשרה בד"מ הביא בשם הראב"ד דה"פ כיון דעדות מיוחדת כשרה בד"מ א"כ אף אם נמצא אחד מהם קאו"פ פסול אף כשהעידו בזאח"ז ע"ש והריטב"א חולק עליו והקצה"ח החזיק בדברי הראב"ד ע"ש בסי' ל"ו ס"ק ב' הנה אזיל בתר איפכא ולפע"ד יותר מסתבר לומר דטעמי' דר"י דאף בב"א כשר כל שכשר בד"מ עדות מיוחדת וראי' ברורה נלפע"ד דלא כהראב"ד דהרי רבי אמר אחד ד"מ ואחד ד"נ ואם איתא הא ד"מ עדיף יותר דאף בעדות מיוחדת פסול ובזה מיושב מה דק"ל טובא דכיון דלר"י ד"מ כשר קאו"פ אף שנצטרף ולפ"ז הי"ל לרבי לומר אחד ד"נ ואחד ד"מ שכן דרך לנקוט הפשוט תחלה והי"ל להקדים אחד ד"נ ועי' במגיה במלמ"ל פ"ב מתרומות ולפמ"ש א"ש דכיון דרבי פוסל בד"מ אף דעדות מיוחדת כשר וא"כ הוא להיפך דד"מ יפסל אף בעדות מיוחדת כסברת הראב"ד הנ"ל ולכך קאמר אחד ד"מ ואחד ד"נ אמתי בזמן שהתרו בהן וכו' והיינו דוקא כשהעידו ביחד ודו"ק היטב.