שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן נ״ח (ה׳)

והנה בהא דמבואר בגיטין י"ח א"נ כגון שנמצא אחד מהם קאו"פ למ"ד משום תנאי כשר ולמ"ד משום עדים פסול וכתבו התוס' דל"ש לומר דשיילינן אי למחזי אתיתו משום דמסתמא חתמו לדעת בעלים וצ"ל דגם לפ"מ דכתבו התוס' במכות וא"ו דגם לר"י בעי שיתכוונו להעיד וגם העידו בב"ד וא"כ הרי כאן לא הגידו בפני ב"ד וצ"ל דכל דחתמו על הגט הוה כאלו נחקרה עדותן בב"ד ופסול וכ"כ הש"ך בחו"מ סי' מ"ה ס"ק כ"ד אברא דבגט לכאורה אם נימא דע"מ כרתי א"כ ע"ח אינם כורתים ולא הוה כנחקרה וצ"ל דמ"מ הו"ל כנחקרה דאל"ה הו"ל מזוייף מתוכו ובזה א"ש מה דק"ל טובא בהא דאמרו אי חתום תחלה והיינו בראשונה כפירש"י אמרי לה פסול משום דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא ולכאורה אדרבא גט מהראוי לפסול יותר קאו"פ דכד"נ דמי כמ"ש התוס' במכות משא"כ בשאר שטרות ולמ"ש א"ש דבגט כיון דע"מ כרתי א"כ אינו פסול רק דהוה כמזויף מתוכו משא"כ בשאר שטרות דלרב בגיטין פ"ו בשאר שטרות לא קי"ל כר"א ולכך פסול משום דאתי לאחלופי ובזה נלפע"ד דהא דדעת הבה"ג הובא בתוס' שם ד"ה א"ל דדוקא בשנים הראשונים קרובים הוא דכשר דתלינן דלכבוד חתמו היינו מטעם דבאמת כל שלא הגידו בב"ד לא נפסלו ואף אם נימא דלא בעי תרוייהו מ"מ מהראוי לשאול אולי למחזי אתו רק משום דמסתמא חתמו ע"ד בעלים ולפ"ז כל שי"ל שלכבוד חתמו ולא הוה כמו שנחקרה עדותן בב"ד דלא נעשה שטר עדיין דהא אחד קרוב או פסול ונמצא דשייך לומר אי למחזי אתו ולא נעשו עדים לא בהגדה ולא בראיה ומה גם דבגט באמת ע"מ כרתי ורק דהוה מזוייף מתוכו וזהו כשכבר נעשה דין גט אבל כל שהי' בתחלה קאו"פ ולא נעשה עדן תורת גט כלל ל"ש מזוייף מתוכו ולכך כשחתמו לבסוף דכבר נעשה גט שייך לומר דפסול משום מזוייף מתוכו ולכך בשאר שטרות דע"ח עיקר דלא קי"ל כר"א בשאר שטרות לדעת רבים מהפוסקי' ועש"ך ס"ס נ"א ולכך בתחלה פסול בודאי דהרי תיכף נפסל אבל כל שנעשה שטר א"כ אדרבא שייך בשטר לומר למחזי אתו והוה כנחקרה בב"ד דלמילוי קאתו כמ"ש התוס' ובמהרש"א שם ובזה נלפע"ד מ"ש הבה"ג בהל' עדות דגם בשאר שטרות אי חתמו בתחלה תלינן דלמילוי כתבו ולא פירש כר"ת דמחלק בין גט לשאר שטרות אליבא דבה"ג היינו משום דבה"ג פסק כר"נ דהוא אליבא דרבי כדאמר ר"נ במכות שם הלכה כרבי וכ"כ הבה"ג בפירוש דהלכה כר"נ בדיני דד"מ שווים לד"נ והיינו דשיילינן אי למחזי אתו ולפ"ז בתחלה כל כמה דלא נעשה עדן שטר א"כ לכבוד בעלמא חתמו היינו דשיילינן להו למחזי קאתו דהיינו לכבוד בעלמא ול"ש למימר כמו שנחקרה עדותן בב"ד דעדן לא נעשה שטר משא"כ לבסוף דכבר נעשה שטר לא ס"ל כר"ת דשייך כמי שנחקרה ויאמרו למילוי כתבו דזה דחוק ואדרבא כל שכבר נעשה שטר אמרינן כמי שנחקרה עדותן בב"ד ונצטרף קאו"פ בהגדה ופסול וז"ב ובזה לא זכיתי להבין דברי הרמב"ן שדחה לבה"ג מהך דגיטין דבתחלה פסול ובסוף כשר ולפמ"ש הרי הבה"ג מפרש באמת להיפך דבתחלה ודאי כשר ועי' במהרש"ל ובמהרש"א מ"ש בזה לפרש לפי שטת ר"ת שפירש כבה"ג בגיטין ועש"ך סי' מ"ה ס"ק כ"ג שהאריך לקיים דעת הבה"ג ולא דבריו דברי והמעיין ימצא הבדל רב ועי' בשו"ת נו"ב מהד"ב חאהע"ז סי' ע"ו.