שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן נ״ח

בשנת תרי"ג נשאלתי מ"ק גלינא מהרבני המופלג מוהר"ר נפתלי טיר הויז במה שאירע שם שחזן והשמש חתמו עצמם על הכתובה ותיכף אחר החתונה וכבר בעל החתן בעילת מצוה נזכרו שהשמש הוא אחי אבי הכלה והעד אמר שהוא כוון גם כן להיות עד על הקידושין כי כן דרכו תמיד לכוין עצמו להיות עד הקידושין והחופה היה בפומבי והיה שם כמה עדים כשרים ונסתפקו אם מבטל השמש את העדות דנמצא אחת מהם קאו"פ ואם יקדש אותה מחדש נמצא מוציא לעז על הביאה הראשונה ועל זה כתב מע"ל ששני תירוצי הש"ך בחו"מ סי' ל"ו ס"ק ח' ס"ק ח' ל"ש בזה דכאן כוון להעיד וגם לא יחדו עדים כשרים והנה כ"כ למעלה והבאתי דברי הא"מ והקצה"ח מה שכתב דבעידי קידושין ל"צ לייחד עדים כיון דצריך לגוף הדבר וצריך לכוון לעדות לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול וכן כתב שהריטב"א לא כ"כ אבל אנן לא קי"ל כהריטב"א ויש לצדד כאן שטת הרי"ף דאם הכשרים לא הכירו בקורבתו לא נפסלו משום הפסול וא"כ מכ"ש כאן דהי' כאן הרבה כשרים דודאי כשר עוד נ"ל לצדד היתר דהנה הב"ש כתב בסי' מ"ב דבקידושין מועיל ידיעה בלא ראי' וע"ש ס"ק י"ב ובתומים סי' צ' סי"ד חולק ע"ז וכתב דשאני ד"מ דאומדנא סגי דלא אברי סהדי אלא לשקרי וכל שידעו בלי ראי' כשר משא"כ בקידושין דלא כשר ובעי ב' עדים מגזה"כ ע"ש ולפ"ז לפמ"ש התומים שם דגוף קאו"פ דמבטל העדות כשיש שני כשרים הוא רק מטעם דגזה"כ דבעי ב' עדים ולפ"ז הרי הא"מ סי' כ"ז ס"ק וא"ו כתב דמה דאמרו דדבר שבערוה ב' עדים בעי הוא רק מצד הבעל דעיקר הקידושין מצדו ומצדה סגי בהודאתה לבד ולפ"ז כאן דהקורבה של השמש הי' מצד הכלה דהוא אחי אבי הכלה וא"כ הרי הי' הרבה כשרים ומצדו גם השמש לא הוה קרוב רק אם הקידושין קדושין נעשה פסול קורבא מצד שנתקדשה לו וא"כ בשעת הקידושין לא נפסל השמש לעדות רק מצד הכלה וא"כ שוב הוא כשר דהוה כידיעה בלי ראיה דהא עכ"פ אומדנא ברורה דהוה ב' עדים על הקידושין כשרים והענין אמת רק שמצטרף עם הקרוב והוא אינו פוסל רק משום דגזה"כ שבעי ב' עדים והרי ב' עדים לא בעי רק מצד הבעל המקדש ולא מצדה ואף שבתשובה הקשיתי ע"ד התומים דא"כ בד"מ למה פסול נמצא אמ"ה קאו"פ ואולי דוקא כשאין כאן רק ב' בלבד וא' קרוב אבל כשיש ב' עדים מבלעדי הקרוב לא נפסל וא"כ כאן שיש ב' עדים שוב לא נפסל כנלפע"ד דבר חדש ובזה יש לישב דברי הבית הלל שכתב דבשניהם מודים סגי בעדות הכשר לבד והב"ש ס"ק ח' תמה עליו כיון דעד הקרוב מבטל להעדות א"כ מה מועיל הודאתם הא בעי ב' עדים ולפמ"ש יש לקיים דבריו אם הי' הקרוב לאשה ולא לבעל בכה"ג כשר וכמ"ש ולשטת הרא"ש דבעי ראיה והגדה כיון דבשעת ראי' הי' מקדש לפני עדים כשרים בודאי כשר ובזה יש ליישב ג"כ דברי הב"ה דאף דגה"כ דבעי ב' כשרים אבל כל דלא נצטרפו בשעת הגדה היו עדיין כשרים וכשר וכיון דהיו לפני שנים כשרים בשעת הקידושין מה בכך דנפסלו אח"כ הא מ"מ הגזה"כ נתקיים ואח"כ בשעת הגדה הרי מודים ובכה"ג דמודים שהיו לפני עדים כשרים מועיל לכ"ע ודו"ק והכתובה נכון לכתוב מחדש ולחתום עדים כשרים שאל"כ הכתובה פסולה ולא תוכל לגבות ועיין אהע"ז סי' ס"ו סי"א בהג"ה והנה טרם הגיע תשובתי אליו הגיע שנית מכתבו וכתב לי מ"ש הרב האב"ד ע"ד אשר חתם על הכתובה אחי אבי של הכלה וגם הוא נתייחד לעידי הקידושין ע"כ יהא קנין חדש בפני ב' עדים כשרים ויכתבו כתובה ויחתמו העדים ולא יתייחד עמה עד שיכתבו כתובה ובקנין וגם טוב לקדש מחדש בפני עדים ואחר הקנין כנ"ל יהא יחוד הראוי אם היא בע"ש והנה כפי דבריו שנתייחד בפירוש לעד בודאי הוה נמצא א' מהם קו"פ ולא ידעתי אמאי החמיר בכתובה כ"כ שכתב שלא יתיחדו בלי כתובה אשר עכ"פ נמצא אחד כשר ויוכל להעיד מחדש כמבואר סי' מ"ה בחו"מ ועסמ"ע וש"ך שם ובנו"ב מהד"ת חאהע"ז סי' ע"ו ולענין קידושין כתב טוב לקדש מחדש בפני ב' עדים והא קדושין ודאי צריך להיות מחדש וגם מה שמצריך יחוד הראוי לפע"ד כל דהוה קידושין רק שמחמרינן ליתר שאת קדושין וכתובה שנית עכ"פ חלה קידשון כבר מה"ת עכ"פ ול"צ יחוד הראוי לביאה באופן שהרב הזה בשנאה רוצה להדפו ואין לי עסק בו אך גם הדיין מוהר"נ הנ"ל גם הוא טעה במ"ש לי שנית דיש חשש בקידושין שנית כיון דהחתן הוא כהן ופנוי הבא על הפנויה עשאה זונה וזה דברי בורות דפנוי הבא על הפנוי' לא עשאה זונה ולא קי"ל כר"א ועיין בטוש"ע אהע"ז סי' וא"ו ואף דראוי להחמיר לכתחלה ועב"ש סי' וא"ו ס"ק י"ט היינו כשבא עלי' אחד לשם זנות אבל כאן הרי בא עלי' החתן לא לשם זנות רק לקידושין וסבר שקדשה כדת ואף שאירע טעות שנמצא מהם קאו"פ אבל בעילתו לא הי' לשם זנות ודבר זה אמרתי מצד הסברא ומצאתי במלמ"ל פי"ח מא"ב שהביא כן בשם הריב"ש סי' קצ"ד שכתב שאם בא עלי' לשם אישו' אף שאין האישות מתקיים כיון שלכוונת אישות בא עליה אף ר"א מודה דלא עשאה זונה והראי' ממאנת ע"ש ועי' מלמ"ל שם שביאר הדברים דכל שבא עלי' לשם אישות אף שאין לו בה שום הוי' אף דרבנן לא עשאה זונה ע"ש ומכ"ש בנ"ד דיש כמה צדדים להכשיר הקידושין דל"ש בה שם זונה ומ"ש מדברי התוס' קידושין פ"א והובא בב"ש סי' כ"ב ס"ק ג' כבר הרגיש בעצמו דאינו ענין לכאן דשם החשש שמא נבעלה לפסול לה אך מ"ש דכמו בגט ישן שאסור לגרש שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ויהי' פגם משפחה ה"ה כאן שמא נתעברה מביאה ראשונה אף דל"ש שתתעבר מביא' ראשונה מ"מ יש גנאי באמת ז"א דשם החשש משום פגם לולד ועי' בטוש"ע עהע"ז סי' קמ"ח וכאן להולד לא יהי' שום פגם לכהונה שלא עשאה זונה מ"מ איכא קצת גנאי על הביאה דמחזי כביאה בלי קידושין ומ"ש שלא הכירו בקורבתו כ"כ בזה ומ"ש לסמוך עמ"ש הנתיבות בזה הענין סי' ל"ו באמת שאני זה לי שנים רבות דחיתי כל דבריו וחלילה לסמוך על דבריו ובתשובה לק' סקאלא להרב הה"ג מו"ה שלמה האב"ד דשם הארכתי בזה ולא נפניתי כעת להעתיקו דא"צ לזה כאן. והנה בתענית אסתר תרי"ג הגיעני שלישית דברי הדיין הנ"ל מו"ה ר' הירץ וכתב דמנהג המקום שם שהשמש אומר קודם הקידושין העידי קידושין וגם כעת היא כן והנה ע"ז השבתי כיון דודאי נתיחד לעדי קידושין דאף שהלשון סתום ואם הוא אומר עידי הקידושין במה יוודע איפוא שיחד עצמו לעדי קדושין וגם מעל' הרגיש בזה מ"מ כל שהמנהג כן א"כ ע"כ שכוונת השמש שצריך שיהי' עדי הקידושין וכוונתו שהוא והחזן יהיו עידי קדושין א"כ בכל קדושין החתן מכוון לאותן עדים שמיחד השמש במה שאומר עידי קידושין וא"כ גם כעת הרי נתייחד לקדושין ובזה אין מקום למ"ש הקצה"ח בההיתר שלו וא"כ קשה להקל ואף שצדדתי צדדים להקל מצד שהשמש אינו רק קרוב לאשה מ"מ קשה להקל ואף שמע"ל הקשה ע"ז מעדים הקרובים לערב דפסולים ללוה אף שהערב מודה דחייב למלוה אעפי"כ לא יעידו ללוה הנה מע"ל הרגיש בעצמו דל"ד דכאן רק גזה"כ דבעי ב' ובכה"ג דבשעת הראי' היו כשרים ומצד המקדש כשרים ומצדה לא בעי שנים כמ"ש למעלה והיא סברא נכונה להמעיין היטב בעומק הדבר מ"מ לא כתבתי רק לסניף וע"כ לדינא מה טוב שיחזור ויקדש ולא יבוש מפני המלעיגים עליו כי מלבד שהוא לא עשה מאומה ומה בכך שלא ידע שזה קרוב להכלה לא נגרע בזה מכבודו דבר וגם מצינו באמוראים שאוקי אמורא ודרשו דברים שאמרתי טעות הן בידי ויחזור ויקדש אמנם בלא ברכה כי הברכות אינן מעכבות ויהיה שני עדים בשעם טבילת מצוה שישים הטבעת על ידה ולא יוודע לשום איש.