שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן נ״ה (ד׳)

תשובה במ"ש אור ליום א' טוב טבת תרכ"א הגיעני תשובה מהרב מבארלד במדינת מאלדווע ושמו רבי יעקב מאיר אודות אשר בקיץ העבר עשו תקנה בח"ח לבל יסדרו קידושין בלתי ידיעת הרב והוכרז בכל ב"כ שבעיר והנה אירע שבאה אשה אחת שהוחזקה בפה לא"א ורצתה להנשא לאיש ואמרה שנתגרש' מבעל' ולא הי' בידה מבע"ד ולא עדים שנתגרשה ומלבד החשש המכשול שמא לא נתגרשה עוד צריכין שנדע איך נכתב השם בגט כי המדינה אינם בני תורה ומע"ל לא רצה לתת רשיון על קידושין וקם הש"ץ וסידר קידושין וחופה ומע"ל שלח לו שלא יסדר ולא שמע אליו וכעת נודע לו שהגט ניתן בשם חי' שכך שמה מעריסה אבל אח"כ לאי זה סגולה נקראת באבא וע"ז כתב מע"ל שדרכו תמיד בשמות כאלו אלטיר ואלטא ובאבא אם נקראת רק בשם זה אינו כותב רק השם הלז ואם מקצתו קורין בשם העריסה כותב אלטר דמתקרי והביא שכ"כ בס' אנשי שם להגאון מהרש"ק ומע"ל כתב שזה דומה לשם מחמת חולי והנה שואל מע"ל מה משפט הגט ומה משפט הש"ץ הלז והנה לפע"ד הגט כשר בדיעבד בשם העריסה ול"ד הני שמות לשם חולי דשם הוא מצד שמקרעין גז"ד של אדם וזה השם הוא עיקר אבל כאן אינו רק שם געגועים שרוצים שיחי' ויאריכו ימים ע"כ קוראים לסגולה אלטיר ואלטע ובאבא אבל הכל יודעים שאין זה שם שנתן מעריסה וא"כ ל"מ באיש שנקרא לתורה וכותב וחותם שטרות וכדומה ולא נקרא רק בשם העריסה וכן אשה שחותמת עצמה פשיטא שאין לחוש לשם סגולה אלא אפילו אם אינה חותמת עצמה כלל מ"מ הכל יודעים שאינו שם העצם וכשר בשם העצם שניתן מעריסה אבל אם נקרא לס"ת בשם הלז גם כן פשיטא שיש לכתבו וע"כ בנ"ד כל שאינו שם העצם ואין רגילים לקרא מעריסה שם אלטיר ואלטע ובאבא אין לחוש בדיעבד כשנכתב שם העריסה. ונדון הש"ץ הנה זה ברור דהוא חוצפא ואפקרותא ועבר על חרם וראוי להעבירו אמנם הקידושין כשירין כמבואר במהרי"ק שורש פ"ד ובאהע"ז סי' כ"ח סכ"א בהג"ה ועי' באבני מלואים שם מ"ש בזה בשם מהרי"ט ותשב"ץ.