שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן נ״ג

תרי"ב פה טריסקאוויטץ סמוך לדראהביטץ. שלום וכ"ט אל כבוד הרב הגדול המופלג החריף השלם במעלות ובמדות מו' מאיר הורוויטץ ני' בהרב הצדיק אבד"ק דזיקיב וכעת הוא הגאון אבד"ק זוקיב. מכתבו הגיעני היום פה כי נשלח לי מק' לבוב כי אני יושב פה במרחץ והנה אם אמנם קשה לפני לתת עין בשאלתו החמורה כי אני עוסק ברפואות ושותה מי המעיין ומי המעיין קשה להמעיין בד"ת וגם אני מחוסר ספרים ובכ"ז אמרתי לעיין בזה ומד' אבקש עזר אשר יהיה למשען לי לבל אכשל בדבר הלכה. והנה שאלתו שבא לקהלתו אחד והוא שליח עם גט פטורין מאיש אחד מקהלתו אשר הוא כעת בפאריז וראו כמה חששות גדולות אמנם לאשר הוא מקום עגון חזרו על כל הצדדים והכשירו הגט ומסר השליח הגט לפני ב"ד ולפני ע"מ הכל כדין וכהלכה ושאלו הב"ד השליח אם עשה שליח לזמן ואמר לא ואחר נתינת הגט כאשר בא לפניו השליח ודבר עמו כמה ענינים שונים והראה לו כמה מכתבים ובתוכם הראה לו מכתב מהרב דק' פאריז אשר הבעל השליש אצלו מעות השכר שליחות וזהו נוסח כתב שלישית מודה אני הח"מ איך שהשליש בידי סך תשעים פראנקס מעות צרפת שמתחייב אני ליתן לר' הירש השליח תיכף שיודיעו לי הבד"צ דק' זדיקיב שמסר לפניהם הגט ולא יאוחר עד ר"ח אדר הבע"ל ובאם לא ישלחו לזמן הזה אזי מחויב אנכי להחזיר המעות לר' אהרן חיים בעל הגט יום ער"ח כסליו תרי"ב הק' קופמאן אבד"ק פאריז ע"כ והנה הזמן הנכתב בהגט הוא בחדש תשרי העבר רק השליח ישב שמה עוד כמה חדשים לזאת עשו כתב שלישית ב' בכסליו ובר"ח טבת נסע השליח משם ונתעכב בדרך מחמת חולאת הבא עליו ר"ל וכמה עלילות מנימוסי המדינה ונתאחר עד יום אתמול בנתינת הגט והנה מעל"ת חשש להיות כפי הנראה מהשטר שלישית שכתוב בפירוש לא יאוחר עד ר"ח אדר הבע"ל הרי עשאו בפירוש רק לזמן דכיון שלא רצה שיאוחר יותר מר"ח אדר שיביא לפניו הפטורין מהבד"צ א"כ רוצה שינתן הגט מקודם וא"כ הרי כל שלא קיים התנאי ולא נתן לזמן הזה הרי הגט בטל כמו באמר אל תתנהו אלא עד יום פלוני אמנם השליח אמר כאשר נחלה בחדש שבט על הדרך במדינת פרייסין וכשראה שיתעכב הדבר שלח מכתב לבעל הגט והשיב לו במכתבו אשר מסכים עוד על כמה חדשים רק שהמכתב נאבד וגם ביום כ"ז לחדש אדר העבר בא מכתב מבעל הגט לאנשי קרובו דפה"ק וכתב בזה"ל האב גישיקט איין שליח עם ג"פ איך האב קיין נאכריכט פין איהם איז מיר זייער ווינדר ביטטע פין מיינע פריינדע די זאך צו ענדע צא ברענגין דען איך האב משליש גיוועזין מעות בייא דעם רב פיר דעם שליח באופן אז דר שליח וועט מיר שיקין פטורין קריגט ער זיין געלד דער מדובר פאר דעם רב וואר גיוועזין אז דער שליח האט צייט ביז ר"ח אדר נאר דער שליח איז קראנק גיווארין העט ער זיך אויף דעם וועג פר צעגירט וע"ז דן מע"ל דאם נאמר דהשליח נאמן שהיה לו מכתב כזה וגם בצירוף מכתב מהקרובים אשר נתוודע לו שהשליח נחלה בדרך ע"ז דן מע"ל דדמי להך דשו"ת הרא"ש כלל ל"ה במקדש ע"ת אם באתי מכאן ועד יב"ח ואח"ז נתרצו להרחיב הזמן דיכולים לבטל התנאי ותהיה מקודשת למפרע וכן מבואר בסי' קמ"ג וקמ"ד דמהני מחילת התנאי וא"צ למנות שליח מחדש בפני עדים ומחילת התנאי הוה כמו קיום התנאי וה"ה כאן וע"ז כתב מעלתו די"ל דע"כ לא כתב הרא"ש דמהני מחילת התנאי רק כשמתנה עם האשה אבל כשמתנה עם השליח לא מהני והטעם דהרמב"ם ביאר הדברים דמש"ה מהני מחילת התנאי משום דבאמת מצד הדין אין כח בתנאי לבטל המעשה רק דילפינן מתנאי ב"ג וב"ר דתנאי מבטל מעשה א"כ אין לך בו אלא חידושו ודוקא כשלא בטלו אבל כל שבטלו אין כח בתנאי לבטל המעשה ע"ש ולפ"ז כשהתנה עם השליח הרי הוה כדיבור בעלמא כל שלא מטי גיטא לידא כדאמר בריש האומר ושוב א"י לבטל התנאי דל"צ לילף מתנאי ב"ג וב"ר הנה מ"ש דכל שלא מטי ליד האשה הו"ל כדיבור אמת נכון הדבר כמבואר ריש האומר ועיין בתוס' גיטין ל"ב ד"ה ר"ש וד"ה התם אבל מה שרצה לומר דכל שלא היה רק דיבור אין צריך למילף מתנאי ב"ג וב"ר לא יוכל לבטל במח"כ ז"א דסוף סוף דיבור ודיבור הוא ומה אלמותא של זה הדיבור מן הדיבור השני ואדרבא ע"י הביטול נתקיים עכ"פ הגט שאף שאינו מעשה גמור מ"מ עכ"פ נתקיים עי"ז המעשה לבסוף וע"כ לא כתב הרא"ש רק דאף דזה התנאי היה ת"כ ויכול לבטל המעשה ולמה יוכל לבטל אח"כ התנאי ע"ז אמר דדיבור ודיבור הוא אבל עכ"פ זה ודאי דדיבור אתי ומבטל דיבור ורק דלא נימא דת"כ הוה יותר מדיבור שהרי חזינן שיכול לבטל המעשה וע"ז כתב הרא"ש דבאמת זה חידוש הוא ובעינן שיהי' תנאי ב"ג וב"ר ממש ולכך אתי דיבור ומבטל דיבור אבל זה פשוט דיכול לבטל הדיבור וז"ב ופשוט. והנה מעלתו האריך איך הדין אם בשעת עשיית השליח לא התנה כלל ואח"כ הטיל תנאי אם ירדו גשמים ואח"כ רוצה לבטל התנאי אם מועיל וכתב דתלוי בטעמים של הרא"ש והר"ן דלהרא"ש כיון שלא יכול להטיל תנאי אח"כ רק באופן דרוצה לבטל השליחות ולהתנות מחדש וא"כ א"א לבטל דהוה כאלו רוצה למנות שליחות מחדש והוה כאלו בטל שליחות הראשון ורוצה לעשות שליחות מחדש דצריך לעשות בפני עדים ולהר"ן דהוה כאלו אמר הריני כאלו התקבלתי וביטול התנאי הוה כקיום התנאי שוב אף בזה מועיל ולא מסתבר לפע"ד דגם להרא"ש כיון דרק מחמת התנאי הראשון הוא דקאתי והרי התנאי לא הי' רק בדיבור ואף דהוה תנאי דאית בי' מעשה מ"מ כל שלא נתן הגט לא הוה רק דיבור בעלמא וא"כ אתי דיבור ומבטל דיבור ובאמת גם גוף הדין לא נהירא דבאמת יכול להוסיף על תנאו ולגרע תנאו וא"צ לבטל השליחות ואף דשלח שלוחו בסתם כל שלא גמר השליחות יכול להטיל תנאי ואף דתאמר דמתורת ביטול השליחות הוא מ"מ אינו רק דיבור בעלמא ויכול לבטל אח"כ ע"י דיבור אמנם בנ"ד כתב מע"ל דאף לדברי הר"ן ל"מ דזה דוקא כששלח שליח ואח"כ הטיל התנאי דאמרינן דאף דלא נתקיים התנאי מחילת התנאי הוה כנתקיים אבל באם עשה שליח עד זמן פלוני ואח"כ רוצה לעשות שליח על לאחר הזמן הלז ע"כ צריך לעשות שליח מחדש שהרי השליחות הראשון לא הי' רק עד הזמן הלז והרי צריך למנות שליח מחדש בעדים.